זה חוזר על עצמו כל כמה שנים. עם התקרב ערב יום השואה אני זוכה לטלפון ובקשה לכתוב משהו על עצמי "שם – אז", ועכשיו – כאן. להיכנס פנימה, לנבור ולהוציא מתוכי שרידים, שכל ימות […]

   חוויית השואה האישית שלי משתנה עם הזמן. ככל שעוברות השנים היא מקבלת עומק נוסף. זאת, בזכות העבודה של המודע הבוגר, ולא של חוויות הילדות. אני תופס את עצמי כשייך לדור שני לשואה – בני […]

  (הרהורים בין פסח ליום הזיכרון לשואה, על תפקידם המורכב והפרדוקסלי של בני דור שני לשואה)  היעוד – ככורח או כבחירה האם בני הדור השני (כיחידי סגולה), חייבים לשאת על גבם את העול הכבד של […]

   האם רק מי שהיה "שם" מבין ויודע? השואה כמצב תודעה: כוונתי היא למכלול המחשבות, התחושות, הרגשות הדימויים… כל מה שקשור לתודעה של האדם בסיטואציה מאוד מסוימת. האם ייתכן שהשואה היא משהו יחיד וייחודי שאין […]

  פיוס, השלמה, מ ח י ל ה… פיוס, השלמה, מ ח י ל ה… הד חוזר ונשנה אליי, מעולם השואה שלי: האם הגיעה עת פיוס, השלמה ומחילה? פיוס – עם עצמי, עם עברי, עם […]

  פסיכולוג קליני בכיר, נולד בשנת 1942, בוורז'דין קרואטיה של היום. התייתם מהוריו שנרצחו בשואה, ועלה ארצה עם תום מלחמת העולם השניה. אומץ בחום כילד בקיבוץ ניר דוד, על ידי שושנה ובנימין פלגי. נשוי, אב לשלושה בנים […]

  לִכְתֹּב בְּפַשְׁטוּת לִכְתֹּב בִּתְמִימוּת לִכְתֹּב בִּצְנִיעוּת לִכְתֹּב בְּקַלּוּת לִכְתֹּב   לִכְתֹּב לְעַצְמִי לִכְתֹּב מִתּוֹכִי לִכְתֹּב בְּיַלְדִּי לִכְתֹּב בְּעַצְמִי לִכְתֹּב   לִכְתֹּב כָּל יוֹם לִכְתֹּב בַּחֲלוֹם לִכְתֹּב כְּהוֹזֶה לִכְתֹּב הַחוֹזֶה לִכְתֹּב   לִכְתֹּב בְּרַכּוּת לִכְתֹּב […]

   כֵּיצַד לִכְתֹּב שִׁיר עַל נוֹשֵׂא הַשּׁוֹאָה מִבְּלִי לְאַבֵּד אֶת תְּחוּשַׁת הַזְּוָעָה מִבְּלִי לְטַשְׁטֵשׁ אֶת גֹּדֶל הַכְּאֵב, מִבְּלִי לְהִסָּחֵף לְנִתּוּחַ קַר וּמְאַכְזֵב   לִכְתֹּב סִפּוּר הִיסְטוֹרִי פְּרָטִי וּמְדֻיָּק בְּלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסוּפֶּרְלָטִיב סֶנְטִימֶנְטָלִי מְלֻקָּק לִכְתֹּב בְּסִגְנוֹן […]