אני ואת יפתי, מול מצודת שיאון הקסומה

ביום אביב צבעוני, ריחני ומתוק

ואגם ג'נבה עוטף שנינו בכחול וירוק

נישאים ברוח ההבטחה הישנה למרחקים

האגם, המצודה, הרוח ואנו

והעולם, נמוג לאיטו סביב

רק כנף המבט אוחז בנו רכות

בטרם נצלול יחדיו במצולות האשליה

הו תקווה אבודה הנישאת ברוח

הו אשליה מתוקה הנמוגה כערפל

הו אהבה עתיקה העומדת לשקוע

הו אביב נעורים הנישא למרחוק

רק אנו שנינו בכוחנו הדל

נישא את משא חיינו יד ביד

לא אשליה, מצודה או אגם

יחד נצעד בדרכי העולם

אל מצודות עתיקות

אל אגמים מכושפים

אל הרים נישאים למרום

על כנפי רוח אהבה צבעונית *

                                                            יאיר פלגי, 15.9.11

* אבל, יש עדיין טירות קסומות,  שרוח רענן ושובב, מפיץ בהן (מדי פעם) רסיסי שיקוי אהבה, ופתאים והוזים תמימים, נופלים בהנאה, למלכודת רשתו.