התישבתי לידה מבלי לומר מילה ורק ירכי נגעה בירכה מבטינו נפגשו לרגע וחיוך קל ריחף לו בינינו בשתיקה שעת בוקר נעימה השמש טרם עלה והכל בדממה אבל כאשר הנחתי ידי על מותנה […]
משפחה
אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
נמשך רק רגע קט אבל יסורי האהבה נמשכים לעד* רגע העונג האמיתי קצר הוא עד כאב וכל חיי אני מתגעגע לאותו ניצוץ קצר שלא ניתן לשחזרו עונג האהבה שלי אותו הבזק נדיר משאיר בי […]
זהו מחנה המוות של משפחתי אבי וגם אימי, שניהם נרצחו שם ככול הנראה בידי שונאי אדם אוסטשים קרואטיים ראיתי את יד הזיכרון הענקית את פרח התקווה – שזועק מעלה עמדתי שם עם משפחתי שלי […]
היום בו ל' לבשה מכנסיים חגרה חגורה רחבת שוליים נעלי בוקרים גבוהות לרגליה ואש וברק מילאו את עיניה היום בו ל' לבשה מכנסיים להשיב לעצמה מלחמה אחת אפיים פורחת ומלאת שמחת נעורים וחן […]
שורשי נטועים עמוק באדמה זו, כאילו נוצקו כאן בעמק, לאורכו של זה הנחל, הזורם לו לאיטו בערוצו. אני זוכר את הבקרים בהם היינו בורחים מבית הילדים בכדי לזרוק חכה של ילדים, ולצוד איזה דגיג קטן. […]
[…]
בסוף חודש יוני וחצי יולי, 2016 נסענו לביקור משפחתי בוורשדין וקרואטיה, ואחר המשכנו לווינה מבוא היוזמה הייתה של יובל, שהיה לו כנס מקצועי בזאגרב, אבל בהמשך זה הפך לפרויקט משפחתי, וכולנו היינו מגויסים. בשלב ההכנות לפני הנסיעה, […]
מילים אוהבות לגבר הצעיר ולעלמה הנאהבת זה שיר קצר לכבוד סיפור אהבה סרבו – קרואטי לוהט, עם ניחוחות ישראלים של פרדס קיבוצי – וטעמי מטבח רחובותי, המתרחשת בשדרות ורחובות יפו תל אביב, לחופו […]
הנשים שלנו שעושות אותנו לגברים טובים יותר הן מרככות אותנו הן ממתנות אותנו הן מגמישות אותנו הו, הנשים הטובות שלנו הן מחבקות אותנו הן אוהבות אותנו הן שוכבות איתנו הו, הנשים הטובות […]