דרך עיניים גדולות של ילד קטן, מתולתל ויחף קרוב מאוד לקרקע הנושמת אדים של בוקר פני האדמה נראים עגולים, ירוקים ורכים והאופק נמצא קרוב ליד גדר העץ השכנה ריחות האחו הירוק שלי הכי טריים […]
משפחה
מיציקה פגשה אותי כמו מכר ותיק כמו אחות תאומה לעבר משותף שותפים בדם ל"חבורת ארתור" ברית שלא ניתן להפר לעולם אחרי החיבוק הגדול, הרחיקה אותי מעט הביטה בעיני, כבודקת האם אני עוד זוכר […]
תמונה זו מורכבת ורגישה במיוחד, ויש בה מגוון עשיר של צבעים, מגוונים בהירים ושמחים ועד לצבעים חזקים וכהים מאוד. בלנקה היא בעצם האמא הראשונה שאני מכיר במודעות שלי. רגשותי כלפיה מעורבים מאוד, מאהבה גדולה, […]
על אבא שלי אני יודע ממש מעט, וזה מצער אותי מאוד, וגם מוזר בעיני, כי אחותו, דודה מרים חיה כאן בארץ כל השנים, ויכלה לספר לי עליו הרבה. אבל דודה מרים עזבה את יוגוסלביה […]
בחזוני, במרכז מנהרת זמן הנשמה אני עומד בתחנת רכבת נושנה מולי "שעון דאלי" הנוזל בדרכו בהוד והדר שעון זמן החול הנע לאיטו קדימה לאחור טרקלין עמוס והומה נשמות מזמן ועולם אחר טרקלין ארמון […]
סיפור מעשה ההצלה שלי כתינוק, במהלך מלחמת העולם השנייה, הסיפור סופר לי באופן מסודר, על יד דודי מילן. אציג אותו כאן, במתכונתו הקצרה ובלשון פורמאלית, בכדי לא ללכת לאיבוד בנבכי הפרטים ובנבכי המטען […]
דברו אלי עצמותי עצמות אבותיי דברו ספרו לי הכל מי סוחר בכן כך בזול כל עצם ועצם וסיפורה האישי כל עצם ועצם וסיפורה המשפחתי כל עצם ועצם וסיפורי עמי כל עצם והשפלתה בחוצות […]
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" * והיא שלא עמדה לאבותיי שלי שבאו לכלותם ולא הצילם מידם ולא ראה אותם ולא שמע זעקתם ולא […]
אני מהלך לי בנחת בעירי בכיכר שוק העיר הצבעוני וסביב ראשי רחש מחש מילולי כלהק דבורים מחוללות סביב ראשי הן מזמזמות ריקוד של מילים קרואטיות ישנות ואיני מבין מילה מתוך ההמולה והמלל […]
אני מפריח בועות זיכרון במרפסת העליונה ברוח בוקר קרירה מול שמש מזרח מאדימה העולה למול עיני הפקוחות מעל הרי גלעד מאפירים כל בועה היא בועה לזכר יום השואה החל הבוקר שוב […]