התיאטרון ככלי לנקוי וריפוי הנפש, הלכנו לתיאטרון סתם כך, כי לא היה בלוי אחר שהתאים לכולנו כשיצאנו מן המופע, הינו כחולמים כולנו נשארנו כהוזים עדיין, בתוך המופע רוח המחזה המשיכה לרחף באויר כל אחד המשיך […]
הרהורים
פניה זולגות דמעות וכולן דמעות של זהב שפתיה אודם שני ושערה אדמוני עצבות גדולה ניבטת מעיניה ודמעותיה נושרות אל תהום הנצח האין סופית מר לה מר ואין נחמה בדבר דמעותיה מספרות על כאבה […]
אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
כפנתר שחור הוא מתגנב אל חדרי לבבי כל צעד וצעד מדוד וזהיר לקראתי אני רואה את עיניו הבורקות בחשכה כשני פנסי רכב מתקרבים ישירות אלי באפלה הוא זהיר ואיטי נראה ולא נראה נע לאיטו […]
הוי גרמניה הנאצית ארץ של צווי השמד חושך וערפל עליך ארץ עשנה ומורעלת המעלה אדי מוות לצמרת ארץ אבודה חושך, לילה וערפל עליך ועל שדותייך הו חיה מקוללת צו השמד עליך ארץ של […]
יש לי …… אי שם פרק זמן אבוד זמן שאינו מוכר לי זמן שאינו ממש שלי שם, הזמן עמד מלכת שם, הדממה מולכת שם, לזמן אין ממלכת… אבל גם שם הוא קיים […]
לפתע, חלמתי את מותי ואת מותה של בתי ואולי, גם את מותו של אבי מוות צפוי ומתוכנן כצו לילי היה זה חלום רגוע, לכאורה ללא תחושת בהלה או אימה ממש ביום הולדתו התשעים […]
הו משה יקר, איני מכיר אותך כלל, אבל קראתי את ספרך, ואני מרגיש קירבה גדולה אליך. הרבה כאב, בדידות, עצב ופחד יש בסיפורך, אבל יש בו גם עושר של חוויות, זיכרונות אמתיים חיים של ילד קטן. […]
גם אני משם, לוחש לי קולי וממאן להירגע למרות כל מאמצי ארוכי השנים למחוק כל שריד ורמז מעברי הרחוק, עדיין אני משם אני שריד משם לוחש לי הד פנימי תמידי וסמוי במילים מוזרות […]
אני מפריח בועות זיכרון במרפסת העליונה ברוח בוקר קרירה מול שמש מזרח מאדימה העולה למול עיני הפקוחות מעל הרי גלעד מאפירים כל בועה היא בועה לזכר יום השואה החל הבוקר שוב […]