כאשר נולד בני הבכור – יובל דודתי היקרה בלנקה, ביקשה שאקרא לו ניסים … אני סירבתי בנימוס, אבל חשתי רצון לא לנתק השלשלת לכן הוספתי את שם המשפחה של הורי לשמו – הרי […]
טיפול במצבי משבר
(על החוויה הרליגיוזית שלי) המאמין האמיתי, לתחושתי, הוא זה המאמין בלי "כנסיה" האמונה האמיתית היא האמונה שבלב ולא בטכסים בבתי כנסת או בתפילות "בציבור" האל נוכח בכל מרכיב ומרכיב של הבריאה, והאמונה […]
פניה זולגות דמעות וכולן דמעות של זהב שפתיה אודם שני ושערה אדמוני עצבות גדולה ניבטת מעיניה ודמעותיה נושרות אל תהום הנצח האין סופית מר לה מר ואין נחמה בדבר דמעותיה מספרות על כאבה […]
לא באותות ולא במופתים אלא באומץ, נחישות והקרבה עצמית פיזית ונפשית עד אין קץ, דור שלם קם לפתע ויצא ללחום ולהציל את מדינת ישראל מאויביה כל מנהיגיה "הדגולים" של המדינה נרדמו, היו זחוחי דעת, […]
כבר הצייר סלבדור דאלי הבין שהזמן הוא מושג גמיש וכל שעוני הזמן שלו נוזלים לאיטם עד היום כי אין לעצור את הזמן אולם תמיד אפשר לנסות להתלות על מחוגיו ולנוע איתם לאט בקצב הזמן […]
בגידת הגוף כואבת ועצובה היא אנו נושאים אותה כל חיינו, אבל בהגיענו לגבורות היא ממשית ונוכחת כל יום, וכל היום. גם בלילה אין היא עוזבת אותנו וחודרת עמוק לתוך חלומותינו חלומות של פרידה, עזיבה, […]
אני מהלך היום עם דמעות בעיניים חשבתי שיש לנו עוד שנים להמשיך ולהפגש, והנה הלכת ללא שוב צער עמוק מלווה אותי היום, רק התחלנו לדבר ולהפגש בשנים האחרונות והנה אתה פורש, ומשאיר אותי לבד […]
הזיכרון שלי הוא מכשיר עדין ורגיש ככול שאני לוחץ עליו יותר, כך הוא חומק ממני מהר אבל, ברגע שאני מרפה ממנו, וכאילו "מוותר" הוא חוזר בדרך פלא מהירה לפעולה ומעלה חיוך של ניצחון על […]
אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
באנו להיפרד ממך דן שיפוני, דנקו הבית בקיבוץ הומה אנשים, משפחה, ילדים, נכדים וחברים שלך ושל תמי מפגש עצוב, אבל עם חיוך על הפנים הילדים בחוץ שיחקו כדורסל לכבודך ובבית, סיפרו זיכרונות ישנים עם געגוע […]