ביקרנו את אחיו של זנזו * שחי בצפון יפן, וגידל "אגסי נאשי" * משובחים בטעם אלוהי כאשר נכנסנו לביתו, הסמוך לפרדס, פגשנו את אשתו שנעה אחורה על ברכיה, ונכדיו שישבו סביב שולחן קוטאצ'ו * […]
טיפול בגישה דינמית
אלה הם חוקי עשה… ואל תעשה… על פי "בית הספר של מילן", ארתור מסר לי אותם בעל פה, ואני קיבצתי וערכתי אותם על פי הבנתי. והנה הרשימה כולה: – אנחנו עשינו את שלנו … […]
אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
לא לא אשא על כתפיי את גלימת הנוכלים גם אם היא מפתה ומבטיחה לא אשא אותה רוצחי היבשת וכל האנטישמים שלה איני רוצה, ואיני יכול לסלוח ולמחול לכם כי גלימותיכם מגועלות בדם יהודי […]
נמשך רק רגע קט אבל יסורי האהבה נמשכים לעד* רגע העונג האמיתי קצר הוא עד כאב וכל חיי אני מתגעגע לאותו ניצוץ קצר שלא ניתן לשחזרו עונג האהבה שלי אותו הבזק נדיר משאיר בי […]
באנו להיפרד ממך דן שיפוני, דנקו הבית בקיבוץ הומה אנשים, משפחה, ילדים, נכדים וחברים שלך ושל תמי מפגש עצוב, אבל עם חיוך על הפנים הילדים בחוץ שיחקו כדורסל לכבודך ובבית, סיפרו זיכרונות ישנים עם געגוע […]
יושבת כך בקצה המיטה בבוקר עם חצי "גום ערוף" אני שמח לשבת לידך ללטף את שולי ישבנך ולהיות – שוב חברך כשאת יושבת כך כמו הילדה של פעם נעים לי לשבת לידך ולהיות – […]
בשנת 1967 היינו סטודנטים בירושלים כשלפתע עלו רוחות מלחמה. קח איתך מעיל אמרת לי בדאגה באמצע הקיץ שאלתי – ולקחתי בלילות סיני הקרים הייתי היחיד עם מעיל וריח של בית במדבר והיא – רק […]
וירוס הקורונה העולמי והארצי ישראלי, יצר מציאות אנושית חדשה, המחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש, ולהתחיל להתנהג בהתאם למציאות שהשתנתה. משפט זה נכון לגבי כולנו, אולם הוא במיוחד מורכב ורגיש לגבי אנשים שהוירוס תקף אותם באופן אישי, […]
כשאני מתעורר ועיני עדיין עצומות בראשי קודח חלום בוקר אחרון אבל, ברגע שרגלי נוגעת ברצפה כמו הבזק חשמלי של הארקה החלום מתפרק באחת לאדמה ונעלם – כלא היה יאיר פלגי 27.2.20