(הרהורים בין פסח ליום הזיכרון לשואה, על תפקידם המורכב והפרדוקסלי של בני דור שני לשואה) היעוד – ככורח או כבחירה האם בני הדור השני (כיחידי סגולה), חייבים לשאת על גבם את העול הכבד של […]
Posts By: פלגי ד"ר יאיר
האם רק מי שהיה "שם" מבין ויודע? השואה כמצב תודעה: כוונתי היא למכלול המחשבות, התחושות, הרגשות הדימויים… כל מה שקשור לתודעה של האדם בסיטואציה מאוד מסוימת. האם ייתכן שהשואה היא משהו יחיד וייחודי שאין […]
פיוס, השלמה, מ ח י ל ה… פיוס, השלמה, מ ח י ל ה… הד חוזר ונשנה אליי, מעולם השואה שלי: האם הגיעה עת פיוס, השלמה ומחילה? פיוס – עם עצמי, עם עברי, עם […]
פסיכולוג קליני בכיר, נולד בשנת 1942, בוורז'דין קרואטיה של היום. התייתם מהוריו שנרצחו בשואה, ועלה ארצה עם תום מלחמת העולם השניה. אומץ בחום כילד בקיבוץ ניר דוד, על ידי שושנה ובנימין פלגי. נשוי, אב לשלושה בנים […]
כל הזכויות שמורות למחבר. הספר הופק על ידי משפחת פלגי עריכת לשון: רות תמיר. עימוד ועיצוב עטיפה: גל הראל הצילום על העטיפה: מצילומי חוג אורפלד. צלם: Sebastian Jopen, 1996 הצילומים בספר: מארכיון משפחת פלגי. […]
לִכְתֹּב בְּפַשְׁטוּת לִכְתֹּב בִּתְמִימוּת לִכְתֹּב בִּצְנִיעוּת לִכְתֹּב בְּקַלּוּת לִכְתֹּב לִכְתֹּב לְעַצְמִי לִכְתֹּב מִתּוֹכִי לִכְתֹּב בְּיַלְדִּי לִכְתֹּב בְּעַצְמִי לִכְתֹּב לִכְתֹּב כָּל יוֹם לִכְתֹּב בַּחֲלוֹם לִכְתֹּב כְּהוֹזֶה לִכְתֹּב הַחוֹזֶה לִכְתֹּב לִכְתֹּב בְּרַכּוּת לִכְתֹּב […]
כֵּיצַד לִכְתֹּב שִׁיר עַל נוֹשֵׂא הַשּׁוֹאָה מִבְּלִי לְאַבֵּד אֶת תְּחוּשַׁת הַזְּוָעָה מִבְּלִי לְטַשְׁטֵשׁ אֶת גֹּדֶל הַכְּאֵב, מִבְּלִי לְהִסָּחֵף לְנִתּוּחַ קַר וּמְאַכְזֵב לִכְתֹּב סִפּוּר הִיסְטוֹרִי פְּרָטִי וּמְדֻיָּק בְּלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסוּפֶּרְלָטִיב סֶנְטִימֶנְטָלִי מְלֻקָּק לִכְתֹּב בְּסִגְנוֹן […]
"עַל דַּעַת עֵינַי שֶׁרָאוּ…" כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר אוּלָם עֵינַי עֵינַי לֹא רָאוּ אֶת הַשְּׁכוֹל וְהַזְּעָקוֹת בָּקְעוּ רַק מִתּוֹךְ דַּפֵּי הַהִיסְטוֹרְיָה… וְסִפּוּרָיו שֶׁל בִּנְיָמִין* הַיְכוֹלָה הַשּׁוֹאָה לִהְיוֹת עֲבוּרִי יוֹתֵר מֵהִיסְטוֹרְיָה? הַאִם יְכוֹלָה הַזְּוָעָה לַחְדֹּר, וְלִפְרֹט […]
שָׁנָה חֲדָשָׁה, עוֹד שָׁנָה בְּמִנְיַן הַנֶּצַח מִנִּי אָז… וְכֵיצַד הַשָּׁנָה? מִי הַפַּעַם יַעֲמִיס עַל שִׁכְמוֹ עֶרֶב זֶה? וְהִנֵּה אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי מוּל עֵינֵי דּוֹר הַבָּנִים שֶׁלִּי, שֶׁלָּנוּ. הַפַּעַם אֲנַחְנוּ! וְאַתָּה אַבָּא… קְרָא… תִּתְרַשֵּׁם… וּכְתֹב מַשֶּׁהוּ… […]