הוֹי גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית

אֶרֶץ שֶׁל צַוֵּי הֶשְׁמֵד

חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל עָלַיִךְ

אֶרֶץ עֲשֵׁנָה וּמֻרְעֶלֶת

הַמַּעֲלָה אֵדֵי מָוֶת לַצַּמֶּרֶת

אֶרֶץ אֲבוּדָה

חֹשֶׁךְ, לַיְלָה וַעֲרָפֶל עָלַיִךְ

וְעַל שְׂדוֹתַיִךְ

הוֹ חַיָּה מְקֻלֶּלֶת

צַו הֶשְׁמֵד עָלַיִךְ

אֶרֶץ שֶׁל הֶשְׁמֵד

לַיְלָה וַעֲרָפֶל עַל שְׂדוֹתַיִךְ

בָּנַיִךְ בַּבּוֹרוֹת יִשְׁכְּבוּ

זְרוּקִים וּקְרוּעִים כִּפְגָרִים

וְגוּפוֹת בְּנוֹתַיִךְ מִתְפָּרְקוֹת,

מְהוּהוֹת, יִתְגַּלְגְּלוּ בִּרְחוֹבוֹת עָרַיִךְ

לַיְלָה וַעֲרָפֶל לָךְ

חַיָּה נָאצִית

הוֹי גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית

אֶרֶץ שֶׁל צַוֵּי הֶשְׁמֵד

מִי הֵם רוֹצְחַיִךְ

יוֹצְרֵי צַוַּיִךְ הָעַרְפִלִּיִּים

בָּנַיִךְ הַמֻּרְעָלִים הֵמָּה

אֶרֶץ אֲבוּדָה

חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל לָךְ

אֶרֶץ אֲרוּרָה

הוֹי גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית

צַעֲדוֹת מָוֶת לָךְ

צַעֲדוֹת לַיְלָה וַעֲרָפֶל לָךְ

אֶרֶץ קְלָלָה

עַצְמוֹתַיִךְ בָּעֲרָפֶל יְפֻזְּרוּ

וְקוֹלֵךְ יִמּוֹג בָּעֲרָפֶל לָנֶצַח

מָוֶת לָךְ הַחַיָּה הַנָּאצִית

הֶשְׁמֵד וְהֵעָלְמוּת עוֹלָם לְךָ

                                 יאיר פלגי, 28.2.08

 * הביטוי הגרמני Nacht und Nebel מופיע בשירה הגרמנית המוקדמת, ב 1841, ביצירתו של יוזף פון אייכנדורף והפך למטבע לשון של לחש-נחש קדום. וגנר השתמש בביטוי שירי זה ביצירותיו, והנאצים הפכוהו לשם קוד לצו לילה וערפל. משמעות הצו הייתה – לרצוח ולהעלים את הנרצחים, כך שלא יישאר מהם זכר. צו סודי זה הוצא בהוראת היטלר ב-7.12.41 בתחילה כנגד מתנגדי המשטר ובהמשך הצו קיבל את המשמעות הרחבה בכל מחנות ההשמדה – יש לרצוח ולהעלים את הקורבנות. לאחר המלחמה לביטוי סמלי כולל לתקופת החושך והאפלה שהמיטו הנאצים על אירופה.

 "צו לילה וערפל" הוא שיר זעם ונקמה מתהומות הנשמה, בחיה הנאצית. השיר נכתב בעקבות הסרט "לילה וערפל", 1955, של הבמאי הצרפתי אלן רנה. הצילומים האותנטיים המופיעים בסרט קשים ומעוררי תחושות אדירות של זעם – אצלי.