(מפגש אחר הצהריים מחוייך, עם סוזי הלאקניינית)

סביב שולחן גדול ואליפטי, במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים "העמק",

התאספה חבורת ה"כלל שרות" החודשית, בכדי לדון בתורתו של ידידינו הרופא המלומד, הווינאי חמור הסבר והמוקפד, חוקר הנפש, המחלק הוראות עשה ואל תעשה לכל תלמידיו.

וכל זאת דרך עיניה הצוחקות והטובות של סוזי הנראית כדודה פולניה טובת סבר וחיכנית, דודה טובה מארגנטינה, המספרת לידידיה סיפורי סבתא פיקנטיים על הדוד השובב מווינה השקוע בסיפורי רכילות נוטפי זימה, ומלאי חורים ארוגניים עסיסיים.

על בולבול וואגינה ואנוס, ועוד חורים ושלבים נפלאים, אורלים, אנלים ופאלים שהמציא הרופא המלומד, והיא עצמה למדה זאת מתלמידתו מלני קליין.

לפתע, כל הפסיכואנליזה החלה לנטוף ארוטיות ארוגנית מינית ועסיסית. ואפילו לסוזי היקרה שלנו, נעשה לפתע חם ומחניק ופניה החלו להסמיק, עד כי שלפה הגברת מניפה מהודרת, שחורה ומהממת, לפזר מעט את גלי החום והאוויר הרווי ארוטיות מחממת.

לפתע כל הפסיכואנליזה עסקה בתינוק ורוד ועגלגל המשחק ולש בקקי חום וריחני, בשתי ידיו הבשרניות והרכות, המטילות למקומות אסורים, אך לשם שנוי צבועות בלק אדום ונשי.

אפילו אלון ידידינו הטוב, גילה לפתע, ונשאר פעור פה, שהרופא הווינאי, ותורתו המוכרת לו היטב, שינה את פניו ואינו מוכר לו יותר כפי שחשב שהוא מכירו משחר ימיו. הוא למד היטב על מועדון הפסיכואנליזה הווינאית המדעית, כל אותה חבורה מכובדת הלבושה היטב בחליפות שלושה חלקים סיגר ושעון כיס ושרשרת, שהתאספה אחת לשבוע לדיון תיאורטי ומדעי על גורל התיאוריה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית, והנה היא קיבלה לפתע מבט חדש ורווי מתח ומיניות נשית שוקקת, דרך עיניה של זו הגברת הלוהטת.

הוי הוי, שומו שמיים, הכיצד חולפת לה תהילת עולם באחר צהרים חמים אחד.

יושבים הינו כולנו סביב השולחן האליפטי מהופנטים ולוהטים מן הדיון העסיסי מלא החן והארוטיקה, לרגע דמיינתי שפרויד עצמו קם לתחייה ויושב איתנו, ורק פרט אחד בעיתי כאן, כי אין הוא מכיר כלל את התיאוריה המכובדת, זו של עצמו, בפרשנות העסיסית.

הוא זוכר שהקפיד ללמד את המטפלים להישאר רחוקים ושלווים, לעבוד עם הראש האנליטי, ולא עם הרגש המיסטי. לנתח את התשוקה הפסיכו סקסואלית בכלים חדים כסכין המנתחים. לחלק כל שלב התפתחותי לחלקים שווים וברורים, אז כיצד זה שתורתו נוטפת מניות עסיסית, ומונחים לינגוויסטים חדשים: "בשם האב", "איווי", "התענגות", "סמלי, ממשי ודמיוני", ועוד מילים לא מוכרות לו, המהלכות חופשי באוויר, בעזרת זו הגברת.

אכן שוד ושבר, איש אינו זוכר כבר את האמת המקורית הפרוידיאנית הפסיכואנליטית.

אכן מעשה כשפים לקאנייני, עם משחק  לונגאוסטי ומטען מיסטי, וניחוח נשי פמיניסטי.

הכל נשמע מאוד משכנע ונכון פרט לכך שאין זה יותר ידידינו המכובד והרציני, אלה סיפור מזן אחר, ודגשים חדשים של ידידינו החדש, אדון ז'ק לאקן הצרפתי, ושלוחתו היקרה .

הגוף הלקאנייני, דרך עיני הגברת, ער ותוסס, כולו בשרני ורוד מגרה ומיני. ופרויד ידידינו עומד הלום ומסמיק. היכן כאן המדע הטהור והרצוף, היכן אותה רצינות אקדמית? הכיצד הפכה תורתי לעיתון "לאישה",  מלאה ברכילות עסיסית של נשים פמיניסטיות חסרות בושה.

לשות הן בתורתי בידיים נשיות וציפורניים אדומות ובשרניות, ובתנועות חן נשיות מפתות.

הו גברת יקרה, אין כמוך, להחיות באחר צהרים חמים וטוב, תיאוריה אקדמית מקודשת, לאמת חדשה חיה ארוטית ותוססת.

יאיר פלגי, 18.3.10