כשאני מתעורר עלי להחליף
את הנשימה הפנימית שלי לנשימה חיצונית רגילה
את הדיבור הפנימי שלי לדיבור חיצוני מובן
את החשיבה הראשונית שלי לחשיבה משנית
את האור הפנימי שלי ולהדליק את האור החיצוני
את הריחוף הפנימי שלי להליכה הרגילה שלי
את החלומות הפרועים שלי בחלומות של יום יום
את האישה שישנתי אתה באישה שלידי
את האני הלילי שלי לאני מסתגל של יום יום
מלאכה מורכבת ועדינה היא זו,
לכן אני מתעורר לאט. לאט.. לאט…
עד שמשמרת הלילה תסיים את תפקידה
עד שכל המערכות מתחלפות להן לאיטן
עד שכל הקסם הזה מתרחש לו מעצמו
עד שאני חוזר ומתחבר לי לחיים
יאיר פלגי, 27.5.01