ד״ר יאיר פלגי – פסיכולוג בעפולה

התקפי חרדה (פאניקה), הם אירוע שחווים אותו בשלב זה או אחר של החיים, יותר מ 50% מהאוכלוסייה. לרוב מדובר רק בחוויה לא נעימה ומפחידה, לעיתים זה מסתיים גם בהגעה לחדר מיון, וסדרה של בדיקות גופניות בבית חולים, בהם לרוב לא נמצאת שום בעיה פיזיולוגית, ובכך לכאורה נגמר הסיפור בביקור הראשון.

אך במקרים אחרים, התקף החרדה עשוי להשפיע מאוד על האדם, ולגרום לו לשנות את כל התנהגותו, כך שכל מה שמכוון אותו עתה, הוא הניסיון להימנע מהתקף חרדה נוסף, והאדם כולו בצפייה והתגוננות ביום ובלילה לקראת ההתקף הבא.

כאשר התקפי החרדה הופכים לתופעה מוכרת, שהאדם סובל ממנה לעיתים תכופות, התנהגותו, תחושותיו ומערכות היחסים שלו מושפעות מהחרדה שלו, אז מדובר בהפרעה בעייתית, שיש צורך לטפל בה.

התקף חרדה הוא למעשה מצב בו הגוף מתכונן להתמודדות עם איום או סכנה ממשית, כאשר במציאות – אין איום אמיתי משמעותי, אלא רק התקף חרדה המדמה מצב תגובה לסכנה אמיתית.

באופן טבעי, קיימת בגופנו מערכת אוטומטית שתפקידה להכין את הגוף להתמודדות עם איום ממשי. המערכת נקראת "המערכת הסימפתטית", והתגובה אותה היא מייצרת נקראת fight or flight.

הסימפטומים הגופניים של התקף חרדה זהים לתופעות שהגוף מייצר בעת סכנה אמיתית, כלומר הכנה למצב של קרב, או בריחה: הזעת יתר, האצת קצב דפיקות הלב, נשימות שטוחות ומהירות, רעד בגוף, חיוורון, תחושת חנק, כאב ראש או סחרחורת, או צורך בהשתנה, שלשול וכו'. באופן כללי, פעמים רבות אנשים מדווחים שהם חשו כאילו הם עומדים לקבל התקף לב. בנוסף המצב משפיע על השינה, התיאבון, וכל התפקוד היומי הרגיל.

בנוסף לסימפטומים הפיזיולוגים, מלווה התקף החרדה בסימפטומים קוגניטיביים שהם פחות מוכרים. ראשית, האדם בטוח שמשהו ממש רע עומד לקרות, איזו התרחשות מסוכנת, המושפעת מהמציאות בה אנו חיים (תאונה, הפגזה, מחבלים וכו'). המחשבה מופרעת מחשיבה אובססיבית מוזרה וחסרת הגיון.  

בדרך כלל הסימפטומים הפיזיולוגים הם הראשונים להופיע, והמחשבות הן פשוט פרשנות מאוחרת, האדם חושב שהוא הולך למות, לקבל התקף לב, או שהוא הולך להשתגע.

הרגש המאפיין את התקף החרדה הוא כמובן פחד גדול, בהלה, איבוד שליטה, צעקות אימה או הסגרות פנימה, והתנהגות מוזרה. לעיתים אנשים מדווחים על תחושות של מבוכה ושל חוסר אונים.

על מנת לאבחן שמדובר בהתקף חרדה, יש כמובן תחילה לשלול את כל האפשרויות הפיזיולוגיות. רק כאשר אין הסבר פיזיולוגי- גופני לתופעות, ניתן להניח שמקורם של הסימפטומים בהתקף חרדה ולא באירוע גופני. 

ללא טיפול, (הכוונה להתערבות טיפולית פסיכולוגית אמפאטית, מרגיעה, סובלנית, מקצועית ומכוונת, ולעיתים קרובות גם התערבות תרופתית קצרה), התקפי חרדה עשויים להפוך לתכופים יותר ויותר, והפגיעה בתפקוד מתרחבת והופכת למשמעותית ביותר, ומשבשת את כל תפקודו היום יומי של האדם.

המסקנה מן התיאור, היא שיש להיעזר בעזרה מקצועית מוסמכת, ולא לחפש את התשובה בקמעות, עין הרע וכו', אלא לפנות בהקדם ולקבל עזרה מקצועית נפשית  פסיכולוגית.

ד"ר יאיר פלגי

 

Scroll To Top