אָכֵן הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ מֻרְכָּב וּמְסֻבָּךְ

כֻּלּוֹ נִגּוּדִים וּסְתִירוֹת.

הָאֱמֶת כְּבָר אֵינָהּ צֶחָה,

וְהַצֶּדֶק מִזְּמַן אֵינוֹ טָהוֹר,

יֵשׁ שָׁחֹר, וְלָבָן, וּבָאֶמְצַע אָפֹר

וְאַתָּה יֶלֶד צַח שֶׁלִּי

אֵינְךָ מוּכָן לַוִּתּוּרִים וְלַפְּשָׁרוֹת שֶׁל הַחַיִּים,

בּוֹעֵר כֻּלְּךָ מִבִּפְנִים

וְזֵעָתְךָ מְעִידָה עַל הַקְּרָב הַפְּנִימִי הַמִּתְנַהֵל בְּתוֹכְךָ.

וְאַף יוֹתֵר מִכָּךְ,

אַתָּה מְצַפֶּה גַּם מִמֶּנִּי לִהְיוֹת בָּרוּר וְחַד כְּסַכִּין,

לָקוּם וְלִצְעֹק יַחַד אִתְּךָ – הַמֶּלֶךְ עֵירֹם

וְעֶרְוָתוֹ גְּלוּיָה לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ;

לֹא רָחוֹק מִכָּאן נַעֲשָׂה עָוֶל אֱנוֹשִׁי נוֹרָא

וְאָנוּ אֲדִישִׁים וּמַכְחִישִׁים הַכֹּל.

מַה כָּל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ

עַל הוּמָנִיּוּת, טוֹב, יֹשֶׁר, צֶדֶק,

אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה, אַנְשֵׁי הָאֵל, הָעָם הַנִּבְחָר…

וְעוֹד הִתְנַשְּׂאֻיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁכֻּלָּן

רַק "מִכְבֶּסֶת מִלִּים יָפוֹת"

הַבָּאוֹת לְנַקּוֹת לִכְאוֹרָה אֶת הַזֻּהֲמָה הַכְּלָלִית.

לֹא יֶלֶד, אֵינְךָ מוּכָן לִפְשָׁרוֹת מֻרְכָּבוֹת

הֵן בְּזוּיוֹת בְּעֵינֶיךָ, מַשְׁפִּילוֹת, מְלֻכְלָכוֹת.

רַק "הַפּוֹלִיטִיקַאי", הַצָּבוּעַ, וְחַלַּשׁ הָרוּחַ,

רַק הוּא מְוַתֵּר עַל הָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ

כְּדֵי לִשְׂרֹד.

הוֹ אֵשׁ תָּמִיד קְטַנָּה וְצוֹדֶקֶת,

מִי חִנֵּךְ אוֹתְךָ כָּךְ…?

מַה תְּרוּמָתִי בִּהְיוֹתְךָ כָּזֶה לוֹחֲמָנִי?

כֵּיצַד תִּשְׂרֹד לִי בְּתוֹךְ עוֹלָם מְסֻבָּךְ זֶה?

הַאִם יֵשׁ בְּךָ אֶת הַכּוֹחַ לָשֵׂאת מֻרְכָּבוּת וּסְתִירוֹת?

הַאִם יֵשׁ בְּךָ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַקְשִׁיב וּלְהָבִין אֶת הַשּׁוֹנֶה?

הַאִם תֵּדַע לְהִתְפַּשֵּׁר מִבְּלִי לְוַתֵּר?

הַאִם תֵּדַע וְתִלְמַד לְהִתְפַּיֵּס עִם הַמֻּרְכָּבוּת?

כֵּיצַד אֶשְׁמֹר עָלֶיךָ בָּעוֹלָם הַמְּסֻבָּךְ וְהַפָּרָדוֹקְסָלִי הַזֶּה?

הוֹ יֶלֶד שֶׁלִּי, שְׁמֹר עַל הַטֹּהַר הַזֶּה

מִבְּלִי שֶׁיִּשְׂרֹף אוֹתְךָ מִבִּפְנִים.

                                       אוֹהֵב, אַבָּא

                                       מפגש בית שלמון, 5.6.04