כָּךְ לְפֶתַע

אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה

קוֹרֵא לִי קוֹלָהּ

בִּדְמִי הַלַּיְלָה

הָכֵיצַד?

וּמַדּוּעַ עַתָּה?

אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה

קוֹרֵא לִי קוֹלָהּ?

קוֹל בּוֹדֵד וְעָצוּב

קוֹל אֵם רַךְ וְעָמֹק

קוֹל הֵד רָחוֹק

שֶׁלֹּא נִתָּן לִמְחֹק

הִיא, בִּדְמִי-יָמֶיהָ

וַאֲנִי, יָמַי – בְּדָמָהּ

קוֹל דְּמֵי-אִמִּי זוֹעֵק אֵלַי

מִן הָאֲדָמָה:

בּוֹא אֵלַי, בּוֹא אֵלַי

בְּנִי הָאָבוּד

בְּנִי הָרַךְ הַמָּתוֹק

בּוֹא לָאֲדָמָה

קוֹרֵא לִי קוֹלָהּ

הוֹי אִמִּי הַיְּקָרָה:

בּוֹאִי אֵלַי, בּוֹאִי אֵלַי

אֵם אֲבוּדָה

שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹלֵךְ

בַּדְּמָמָה

יאיר פלגי, 12.3.07