פסיכותרפיה לגיל השלישי.
רבים מבני האוכלוסייה המבוגרת שותפים לחוסר האמון כלפי הטיפול הפסיכולוגי בכלל והדינמי בפרט. אך במקביל, סובלים מקשיים רגשיים ונפשיים הנובעים מהשינויים המתעוררים לעיתים בהזדקנות. דווקא הם יכולים להפיק רבות, מסוג זה של טיפול פסיכולוגי דינמי המזמין אותם להביט מחדש על עצמם וחייהם. אין זו מלאכה קלה, אבל פירותיה מתוקים.
למרות ההסתייגות מטיפול נפשי בגילים אלו, יש לו לטיפול הפסיכולוגי חשיבות ואף הישגים משמעותיים, דווקא לגילים אלו, בגלל המבט הרחב והיכולת להביט ממרום גילם על החיים במבט מסכם. הטיפול יכול באמת לסייע ולשפר את איכות החיים בגיל השלישי, לעיתים הרבה יותר ממערך הטיפול התרופתי המוצע להם על ידי הרפואה הקונבנציונלית.
קשיים נפשיים בגיל השלישי
בריאות נפשית בזקנה מוגדרת – כיכולת להתמודד עם המציאות המשתנה. משימה זו אינה פשוטה מאחר ופעמים רבות היא כוללת התמודדות עם מעבר מחיים עצמאיים ומספקים לחיים של אובדן ותלות ובדידות.
תקופת ההזדקנות מלווה בהתמודדות עם שינויים רבים :
– שנויים מנטאליים -כמו בעיות בזיכרון, איטיות בחשיבה, עייפות מנטאלית
– קשיים פיזיולוגיים נרחבים, והופעת מחלות הזקנה למיניהן
– קשיים פסיכולוגיים – קשה לאדם אשר לא מנוסה בטיפול פסיכולוגי בעברו, להבין את עצמו ולהתמודד עם הקשיים לבדו ללא עזרה מקצועית.
ניתן לזהות מספר נושאים מרכזיים העשויים להביא לקשיים בגילאים המבוגרים:
התמודדות עם הזקנה:
בגילים מתקדמים האדם לעיתים מתבונן בהתפתחותו לאורך השנים, בהצלחות והכישלונות שהוא חווה לאורך חייו.
כאשר הוא חש כי בסה"כ חי חיים מספקים ומשמעותיים, תחושתו לרוב חיובית, ועתה עליו להשלים עם המוות המתקרב, משימה לא קלה גם לאדם שמביט בחיוב על חיו.
כאשר תחושת האינטגרציה והסיפוק אינה מושגת, עשויות להתעורר תחושות של החמצה ותסכול, תחושות אלו נלוות להתמודדות עם השינויים התפקודיים ולעיתים עשויות לעורר תחושות קשות של ייאוש, בדידות וחוסר טעם בחיים עצמם.
התמודדות עם מוות ואובדן:
מטבע הדברים, מלווה הזקנה בהתמודדות עם אבל ואובדנים. למרות קיומה של מודעות לאפשרות האובדן של חברים, בני משפחה ובני זוג, התמודדות זו מורכבת והופכת את האדם לפגיע יותר.
אובדן משמעותי במיוחד הוא התאלמנות מבן או בת זוג. חייהם של בני זוג החיים יחד שנים רבות, ומחוברים מאוד יחד מתנהלת במסלול חיים רגיל, והנה כאשר אחד מהם נפטר זה פוגע בתחושת הביטחון, הקיום והזהות הבסיסיות של בן הזוג שנותר.
כמו כן, מלווה ההתאלמנות באובדן מקיף ורחב הכולל פגיעה בשגרת החיים, פגיעה במסגרת המשפחתית והחברתית, ולעיתים גם ביכולת ההתמודדות עם מטלות יומיומיות פשוטות כמו למשל, אישה שאינה נוהגת, גבר שהורגל בכך שרק אשתו מבשלת וכו'. אובדן בן הזוג מביא פעמים רבות גם לבדידות, והפגיעות לדיכאון ומחלות פיזיות גדלה, בעיקר בתקופה שמיד לאחר ההתאלמנות שמחייבת התארגנות פיזית ונפשית חדשה.
ניצולי השואה
התמודדות ייחודית עם המוות מאפיינת את קבוצת ניצולי השואה, המהווה כקרוב לשליש מאוכלוסיית הקשישים בישראל. בגיל הזקנה גדלה נטייתו של האדם להתבונן ולסקור את עברו, במטרה להשיג אינטגרציה של היבטי חייו ואישיותו, ולהשלים עם החיים אותם חי.
על אף שזוועות השואה אינן נשכחות גם לאורך החיים, עשוי העיסוק המוגבר עתה בעבר, להציף עוד יותר את תחושות הגעגוע, ההחמצה, האובדן והאשמה. ומכאן להחיות את הטראומה ואת המצוקה העזה הנלווית לה. פעמים רבות מצב זה מחייב התערבות טיפולית שתסייע בעיבוד החוויות מן העבר ולתת להן משמעות חדשה.
הפרעות רגשיות:
בחלק מן המקרים מביאה ההתמודדות עם שינויי ההזדקנות להפרעה רגשית משמעותית: אדם ששמיעתו נחלשת למשל, עשוי לחשוד כי אנשים אחרים עשויים לרמות או לנצל אותו. אובדן ניידות עשוי לגרום לתחושה כי כל פעולה כרוכה במאמץ רב מדי, ולהביא לייאוש, ממרור, בידוד ודיכאון.
לעיתים, מהוות הפרעות רגשיות בזקנה המשך ישיר, או מועצם, לקשיים נפשיים "שנשכחו" לאורך כל החיים ועתה הן שוב עולות וצפות מחדש, ויוצרות מצוקות מחודשות. יש לזכור שגם קשישים, אשר היו בריאים נפשית לאורך כל חייהם, פגיעים עתה יותר להפרעות רגשיות בזקנתם, שהבולטות ביניהן הן דיכאון והיפוכונדרייה, וכן הפרעות הכוללות לעיתים תסמינים פסיכוטיים ונטייה למחשבות או ניסיונות אובדניים. מלבד קשיים אלו עשויות להתפתח הפרעות הקשורות במצב הרפואי, כדמנציה, אלצהיימר או פרקינסון. גם למחלות אלו יש השלכות נפשיות ברורות ונרחבות על חיו של הקשיש.
פניה לטיפול נפשי
קשישים רבים אינם נעזרים בטיפולים הקשורים בבריאות הנפש. יש בהם רתיעה "דורית", אולי, מפניה לעזרה נפשית. ולכן פונים לעזרה תרופתית בלבד.
אחד המיתוסים הרווחים לגבי הגיל השלישי, הוא היעדר היכולת להשתנות ולהתפתח (מה בגילי ?) ורבים מהקשישים חוששים כי מאחר והגיעו לגיל מבוגר, בלתי אפשרי לשנות את תחושותיהם או מצבם. תחושות של דיכאון, חוסר אונים ופסימיות, המתעוררות לעיתים בזקנה, משפיעות אף הן ומפחיתות את המוטיבציה לפנות לטיפול פסיכולוגי, והם מסתפקים בתרופות.
פנייה לטיפול פסיכולוגי נראית לרבים כיום כמהלך טבעי ולגיטימי, אך רבים מדור הקשישים רואים בפנייה לטיפול עדות אולי לשיגעון, חולשה, ואי שפיות. מבוגרים רבים נמנעים מפנייה לטיפול מתוך תחושה כי מדובר ב"מותרות" ולא כהשקעה לגיטימית בעצמי, וגם ההשקעה הפיזית (הגעה לקליניקה וכד') עשויה להוות לא פעם גורם מרתיע ומקשה. פנייה לקבלת עזרה נפשית עשויה לעורר חששות מפני אישור "רשמי" כאילו, של הפרעות נפשיות או התדרדרות מנטאלית.
כיום מאמינים מרבית אנשי מקצוע בריאות הנפש כי טיפול בגיל המבוגר עשוי להביא לשיפור והקלה משמעותית באיכות חיו של האדם הקשיש.
טיפול פסיכולוגי פרטני:
הטיפול הפסיכולוגי באדם המבוגר דומה בהיבטים רבים לטיפול באדם הצעיר, אם כי ממוקד בד"כ בנושאים שונים. טיפולים בגישה הדינמית אנליטית המתבססים על יסודות הגישה הפרוידיאנית, עם מבט עדכני מחודש, מתמקדים בחיזוק וארגון מחדש של המבנים הנפשיים והתמודדות עם תכנים פנימיים ישנים וחדשים (תחושת חוסר ערך, בדידות וכו') ושינויים חיצוניים (אובדנים, בעיות בריאותיות). דווקא גישה זו מתאימה ביותר לבני הדור השלישי, כיוון שיש להם את היכולת להביט אחורה מחדש ולראות את עצמם באור חדש, יותר מקבל וחיובי.
טיפול פסיכולוגי משפחתי:
מזה שנים רבות נתפסת המשפחה כמערכת אשר שינוי שחל באחד הפרטים בה משפיע על כולה. בהתאם, הזדקנות של אחד מבני המשפחה משפיעה על המערכת כולה ועשויה להביא להתעוררותם של קשיים וקונפליקטים. טיפול משפחתי מאפשר זיהוי של דפוסים וציפיות לא יעילים, ונותן תמיכה ותיווך בהתמודדות עם השינויים איתם נאלצת המשפחה להתמודד.
כך, למשל, ניתן להיעזר בטיפול זוגי כאשר בריאותו המתדרדרת של אחד מבני הזוג מעוררת מתחים רבים סביב ציפיות מחודשות. טיפול משפחתי עשוי לספק ייעוץ והכוונה למשפחה המתקשה להתמודד עם תלותו, דרישותיו וציפיותיו של אב שהיה עד כה עצמאי ומפרנס, ולהקל עליו מבלי להותיר אותו מבודד, כועס ומיואש.
טיפול פסיכולוגי קבוצתי:
אחד ההיבטים הכואבים ביותר של הזקנה הוא הבדידות. גם כאשר הקשיש הוא בעל משפחה מסורה ביותר, האובדנים הנלווים לזקנה (פרישה מהעבודה, ריקנות, התאלמנות וכו') מביאים לא פעם לתחושת בדידות, מרמור וכעס.
טיפול קבוצתי מספק מספר פונקציות משמעותיות, כמקור ליצירת קשרים ולקבלת תמיכה, קבלת הכרה הן בקשיים איתם מתמודד הקשיש והן ביכולותיו וכישוריו בקבלת עזרה בפתרון בעיותיו. כמו כן, מייצרת הקבוצה תחושת משמעות מאחר והמשתתפים בה תורמים ומקדמים אחד את השני.
דווקא עתה, בימנו, כאשר הרפואה מאריכה את החיים באופן מאוד משמעותי, לגילים מתקדמים מאוד, איכות החיים עבור הקשישים מהווה שאלה פתוחה ומסקרנת, שמחייבת אותנו להתמודד עם שאלות חדשות לגבי הבריאות הנפשית ודרכי הטיפול באוכלוסייה ייחודית זו, שגם לאחר היציאה לפנסיה, עדין יש בפניהם שנים רבות לחיות וליהנות מחייהם.
הטיפול הפסיכולוגי הדינמי נחשב אמנם למותרות, אבל הוא כלי מצוין שיכול לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת, ואם יתגברו על המעצורים הנפשיים והסטיגמות החברתיות שלהם, יוכלו להפיק ממנו תועלת רבה להמשך חייהם.
ד"ר יאיר פלגי