אִם אֶרְצֶה לִחְיוֹת

אִם אֶרְצֶה לַחְווֹת

אִם אֶרְצֶה לְהִתְעוֹרֵר בְּעוֹדִי בַּחַיִּים

עָלַי לִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע הָעַכְשָׁוִי כְּרֶגַע יִחוּדִי

כָּל רֶגַע, כָּל דַּקָּה, כָּל שָׁעָה וָיוֹם

הֵם חַיַּי בִּשְׁלֵמוּתָם הַמְּלֵאָה

אֱחֹז הֵיטֵב בָּרֶגַע הַזֶּה, אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי

שֶׁמָּא יַעֲבֹר וְיַחְמֹק לְיָדְךָ מִבְּלִי מֵשִׂים

אֵיךְ אוֹחֲזִים בְּרֶגַע וְהוּא כֹּה חֲמַקְמַק?

כְּהֶרֶף עַיִן עָבַר לְיָדִי בְּהֶבְזֵק זָוִיתִי

בָּרַח מִמֶּנִּי, כְּלָל לֹא רְאִיתִיו כֹּה מָהִיר וְזָרִיז הוּא

וְהִנֵּה הַשָּׁעָה, הַשָּׁנָה, הַשָּׁנִים גַּם הֵן עָבְרוּ בַּחֲטַף

הַאִם אֲנִי יָשֵׁן בְּעוֹדִי חַי

הַאִם חַיַּי עוֹבְרִים מִבְּלִי שֶׁאֲכַוֵּן אוֹתָם

הַאִם אֲנִי עֵר וְחַי, הַאִם הַכֹּל אַשְׁלָיָה

הַאִם רַק אַחֲרֵי מוֹתִי אֶתְעוֹרֵר לַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים

הוֹ חַיַּי הָאֲבוּדִים, כַּמָּה אֲנִי חָסֵר אֶתְכֶם

אֲנִי מֵצֵר עַל כָּל דַּקָּה אֲבוּדָה

שֶׁלֹּא שָׁמַרְתִּי עָלֶיהָ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם

וְכָךְ אִבַּדְתִּי בְּדַקָּה, אֶת כָּל חַיַּי

יאיר פלגי, אוקטובר 2008