בסוף חודש יוני וחצי יולי, 2016 נסענו לביקור משפחתי בוורשדין וקרואטיה, ואחר המשכנו לווינה

מבוא

היוזמה הייתה של יובל, שהיה לו כנס מקצועי בזאגרב, אבל בהמשך זה הפך לפרויקט משפחתי, וכולנו היינו מגויסים.

בשלב ההכנות לפני הנסיעה, מיכל הייתה הרוח החיה ועמי היה העוזר הראשי, יובל נתן יד פה ושם, אודי היה בעמדת התגוננות לרוב, ואני הייתי "יועץ על". אבל ברגע שהגענו לשדה התעופה בווינה, ולקחנו רכב משותף שיוביל אותנו כל המסע בקרואטיה, התהפכו היוצרות.

הבנים לקחו את ההובלה והעניין כולו התחיל להיות מעניין. אודי הפך לנהג הראשי והבלעדי, מרוצה מהרכב המשוכלל שזכה בו, עמי היה לנווט הראשי בדרכים, יובל הפך ליועץ הראשי ואחראי על הבידור והשינה, ואמא ואני הפכנו "לילדים", שהבנים הגדולים הזמינו אותם לטיול בשטח האויב.

קרואטיה, ארץ ירוקה, מים רבים, אגמים וירק, ממש ארץ יפה, אבל אנחנו לא באנו בגלל היופי, אלא בכדי לפגוש את נציגי המשפחה שלי שם.

הדמות המרכזית היום, לאחר שדוד מילן ואשתו מריצה נפטרו, הוא ארתור, בן דודי, שאני מכנה אותו "אחי הגדול". שנינו יחד הינו מוחבאים בכפר צריה, לא רחוק מוורשדין, העיר בה חיו הורי עד שנת 1941, בה נתפסו שניהם על ידי האוסטשים (משתפי הפעולה עם הנאצים). ארתור ממש כמוני איבד את שני הוריו במלחמה, ונושא את הצלקות עד היום. כל מפגש בינינו, וגם הפעם, היה מלווה בחיבוקים והרבה אהבה וחום, ותחושה של גורל משותף וכואב שאנו נושאים.

אנחנו והבנים הופתענו מאוד מהיחס החם והאהבה בה התקבלנו על ידי המשפחות שלנו, ובמשך ארבעה ימים שלמים עטפו ופינקו אותנו מבוקר ועד ערב. ארתור ואשתו סונייה, וילדיהם, קלאודיו, רנטה ואיבנציצה מחד, ומהצד השני ביתו ונכדיו של מילן, פטרה, דוברבקו ואימם רנקה, היו אתנו באופן אינטנסיבי כל הימים הללו. ארתור, אדם חם ולבבי, עשה מאמץ גדול לקראת בואנו, אסף מסמכים, צילם והכין ממש תיק שלם עלי ועלינו, והעניק אותו לי בסיום הביקור. נפרדנו בדמעות והתרגשות רבה, כי לשנינו ברור שכנראה זהו המפגש האחרון שלנו.

הביקור היה מלווה בהרבה הפתעות וגלויים, וכן שפע של צחוקים ודמעות. כולנו מאוד נהנינו מן המסע, ומן השהות יחד, והייתה תחושה של חיבור בוגר יותר, בשל, של כולנו למען המטרה המשותפת. אמנם היה למסע מסלול ותוכנית, אבל מעבר לביקור והמפגש, לא ממש הגדרנו לעצמנו את המטרות. הייתה תחושת נינוחות וזרימה, וזה עשה טוב לכולנו.

הסרט המופיע  בקישור "יומן קרואטיה" מספר את סיפור המסע המשפחתי שלנו לקרואטיה. זהו סרט בנושא השואה המספר את סיפור הצלתי כתינוק וילד במהלך השואה בקרואטיה, ואחר תהליכי הקליטה בארץ.

משפחת פלגי במהלך הביקור בקרואטיה,   6.2016

https://yairpalgi.com/יומן-קרואטיה

את הסרט "יומן קרואטיה" – עם התרגום לאנגלית

נתין למצוא בכותרת הבאה   

Back to Croatia-l English – YouTube