וַאֲנִי,

אֲנִי לֹא מְחַכֶּה לְשׁוּבוֹ שֶׁל אָבִי*

לֹא זִכְרוֹנוֹת וְלֹא תְּמוּנוֹת עִמָּדִי

לֹא רֵיחוֹת וְלֹא חֹם הַגּוּף הַתְּמִידִי

רַק רִיק עַרְפִלִּי לָבָן וְנִצְחִי

אֵין לִי סִבָּה טוֹבָה לְחַכּוֹת

תָּמִיד אֶשָּׁאֵר צָמֵא לַאֲהָבוֹת

וְדוֹדָה מִרְיָם, זוֹ אֲחוֹתוֹ שֶׁל אָבִי

חָסְרָה אֶת הַמִּלִּים הַמְּחַבְּרוֹת עֲבוּרִי

וְכָךְ נוֹתַר לִי רַק חָלָל עֲנָקִי

צָמֵא לוֹ תָּמִיד,

כְּיֶלֶד רָעֵב לְמַגָּע לִטּוּפִי

מֵעוֹלָם לֹא חִבְּקוּ אוֹתִי יְדֵי אָבִי

מַבָּטוֹ מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשׁ אֶת עֵינַי

וּמִלָּה לֹא הִגִּיעָה מִפִּיו אֶל אָזְנַי

בְּתוֹכִי

מִדְבַּר חוֹלוֹת נוֹדְדִים אֵין סוֹפִי

שְׁלָגִים וְסוּפַת תְּהוֹם עַרְפִלִּי

עָנָן וְעָשָׁן שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשְּׁמֵימִי

וְאֵין בַּמֶּה לֶאֱחֹז, רַק בָּרִיק הַקִּיּוּמִי

וְהִנֵּה לְפֶתַע בַּחֲזוֹנִי

כָּךְ, עִם שׁוֹךְ זַעֲמִי

נִגְלוּ לִי פִּתְאוֹם פָּנָיו שֶׁל אָבִי

תְּחִלָּה חֲרוּצוֹת קְמָטִים וְזָקָן לָבָן וְקָרוּעַ

וְאַחַר כְּעֶלֶם חֲמוּדוֹת הָעוֹלֶה מִן הַמַּבּוּעַ

אֲנִי כָּאן בְּנִי, מַמָּשׁ לְפָנֶיךָ

מַבִּיט וְרוֹאֶה אֶת כָּל דְּרָכֶיךָ

מִן הָאֲדָמָה מַבִּיטוֹת בְּךָ עֵינַי

רוֹאֶה אֲנִי וְיוֹדֵעַ, אַתָּה כָּל כֻּלְּךָ לְפָנַי

כָּךְ בִּדְמָמָה מִתְנַהֶלֶת זוֹ הַשִּׂיחָה

מַבָּטֵינוּ נִפְגְּשׁוּ לְשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה

אַט-אַט נָמוֹג לוֹ, זֶה חֲזוֹן הַהֲזָיָה

מַשְׁאִיר בְּתוֹכִי רְסִיס שֶׁל אֵמוּן וְתִקְוָה  

                                               יאיר פלגי  7.6.10   

* בעקבות יעקב ברזילי, "מחכה לאבי".