סיפור על דבר מצחיק שקרה לי במלחמה העצובה של יום כיפור, בה ניצחנו בסוף, אבל גם שילמנו מחיר יקר מאוד בחיי חיילנו.

אני הסבא שלך, יאיר, הייתי מפקד טנק ברמת הגולן, במלחמה זו.אחרי שלושה שבועות של לחימה קשה מול הסורים, הכריזו על הפסקת אש. מיד שלחו חלק מן החיילים לחופשה קצרה של 24 שעות הביתה, ואני הייתי בין הזוכים בהגרלה.

כאשר הגעתי לקיבוץ, סבתא שלך מיכל, שאז הייתה בחורה צעירה, יפה ותוססת, אפילו יותר מהיום, קפצה מרוב שמחה ונתנה לי שפע של נשיקות אוהבות. ואבא שלך, יובל, שהיה אז רק ילד בן שש, ואודי, הדוד שלך, שהיה רק בן שלוש, שניהם שמחו מאוד ונתנו לי חיבוק גדול ואוהב. התרחצתי בכף גדול, כי כבר שלושה שבועות לא ראיתי מקלחת, אכלתי, ובקושי אמרתי שלום לכולם, וכבר הייתי צריך לחזור למלחמה.

כאשר הגעתי חזרה לרמת הגולן, למקום בו השארתי את הטנק שלי, עומד יחד עם כל הטנקים האחרים של האוגדה, לא האמנתי למראה, "האוגדה יוק", הכל נעלם כאילו מעולם לא הייתה שם עיר ענקית של טנקים.

הטנק לחייל הוא כמו בית, הוא גדול כבד, חזק, מקום בטוח ומוגן ויש בו הכל. המיטה ושק השינה, כל הבגדים, כל האוכל והמים, כל הכלים ומכשירי הקשר והמוזיקה, וגם כל כלי הנשק. הטנק הוא האוטו והבית בו זמנית, והוא לא הולך לאיבוד אף פעם. הטנק הוא הכל לשריונר, והנה הכל הכל נעלם בבת אחת, כמו במעשה קסמים.

מה עושה חייל שגנבו לו את הטנק ("שמישהו הזיז לו את הטנק שלו") ? הוא מתחיל לחפש את הטנק. יחד עם עוד חיילים שחזרו מן החופש, וגם להם זה קרה, התחלנו לנסוע באוטובוס מיוחד "לחיילים אבודים שגנבו להם את הטנק", מרמת הגולן למלחמה שהתנהלה בסיני. אבל איך מוצאים טנק בין כל הטנקים שנלחמים בסיני, והיו שם המון? לא פשוט נכון !

נוסעים עם האוטובוס במקום שבו נוסעים בעיקר טנקים, ושואלים את החיילים  "ראיתם במקרה טנק שאין לו חיילים והוא מחפש את החברים שלו בכדי שיטפלו בו". וכך במקום להלחם במצרים, היינו עסוקים  כמה ימים במשחק מחבואים. מי לקח את הלבנים שלי, מי לקח את הבגדים שלי, מי לקח את האוכל שלי, מי לקח את הסוודר שלי, מי לקח לי את הטנק שלי ….

בסוף, אחרי ימים של חיפושים מצאתי את הטנק שלי, אבל הוא לא היה נטוש, היו בו חיילים אחרים שאימצו אותו, ולבשו את הלבנים שלי, ואכלו את האוכל שלי,  והם לא שמחו כל כך להחזיר לי אותו, אבל הסוף החלטנו שנשאר יחד, ונלחם יחד.

זה הסיפור על סבא יאיר, שיצא להלחם בסורים, ואיבד בדרך את הטנק שלו, אבל מצא אותו אחרי חיפושים ממושכים, ועוד הספיק להלחם ימים רבים גם נגד המצרים, ולחזור בשלום הביתה אחרי חצי שנה של מלחמה ומילואים.

וכל יתר הסיפורים הפחות שמחים של המלחמה, אספר לך בפעם אחרת ,

כאשר קצת תגדל.

אוהב, סבא יאיר, 7.5.08