כַּאֲשֶׁר הַשִּׂנְאָה עִוֶּרֶת

הָאֵשׁ מַכָּה וּבוֹעֶרֶת

כַּאֲשֶׁר הַפַּחַד מוֹבִיל

לְפֶתַע נוֹלָד אֱלִיל

כַּאֲשֶׁר הַכַּעַס שׁוֹלֵט

כַּדּוּר הַהֶרֶס בּוֹעֵט

כַּאֲשֶׁר הַנְּקָמָה מְנַהֶלֶת

לְבָבוֹת הִיא סוֹגֶרֶת

כַּאֲשֶׁר הַחֲשָׁד קוֹבֵעַ

כָּל הָעוֹלָם מִשְׁתַּגֵּעַ

אַךְ…

אַךְ כְּשֶׁהַמַּבָּט פָּתוּחַ

הַתִּקְוָה הִיא הָרוּחַ

כַּאֲשֶׁר הַפֶּה דּוֹבֵר אֱמֶת

שִׂיחַ טָהוֹר מִתְלַהֵט

כַּאֲשֶׁר הָרֹאשׁ נָקִי וְזַךְ

מְקוֹר הַיְּצִירָה – מֻבְטָח

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹהֵב

הָעוֹלָם עִמּוֹ הוּא שׁוֹאֵב

כַּאֲשֶׁר הַלֵּב טָהוֹר וָצַח

גַּם הַשָּׁלוֹם מֻבְטָח

כַּאֲשֶׁר הַחִיּוּךְ הוּא מָתוֹק

הוּא מַזְמִין אֶת כֻּלָּם מֵרָחוֹק

כַּאֲשֶׁר הַיָּד חַמָּה וְחוֹבֶקֶת

הָעַיִן דוֹמְעָה וְצוֹחֶקֶת

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הוּא שָׁלֵו

הוּא פּוֹתֵחַ כָּל רֹאשׁ וָלֵב

וְכַאֲשֶׁר,

כַּאֲשֶׁר הַבְּדִידוּת הִיא צְלוּלָה

תִּוָּלֵד גַּם שִׁירָה *

                                      יאיר פלגי, 27.6.09

 * בעקבות נתן זך: "כשבדידות אינה פחד".