התאחדו להם כך לפתע

כל ימי הזיכרון יחדיו

כאילו רצו לומר לנו כאן

איזה מסר סמוי וסודי

יום השנה לסבתא,

ויום הזיכרון לשואה

ואנו כלל לא היינו מוכנים

להתאסף כאן לפתע יחדיו

לאותו טכס שבטי ישן ונושן

לעמוד כאן כך בחצי קשת סביבם

בשלווה ובשקט השרויים פה

בירק וברוח הערביים העוטף אתכם רכות

הפעם רק אתם, סבא וסבתא

נשארתם כאן כשומרי הגחלת

כל הבנים והבנות וכל הנכדים והנכדות

פזורים להם ברחבי הארץ והבקעות

אבל לרגע, כמו אז בילדות

עם הרבה אמירות של תמימות

סביב קפה ועוגה של שבת

יחדיו יושבים על אותו המרבד

ואתה סבא בחיוך של חיבה

מלטף אותנו באהבה

ואת סבתא במבט מוטרד ובוחן

עוברת ובודקת מי כאן חסר

ואולי, כל ימי הזיכרון יחדיו

ברורים הם עד מאוד

הם המסר, הצו, והאות

כי המצבות ובתי הקברות

מחזירים ומאחדים אותנו

לקראת ואל הבאות….

 יאיר פלגי,  27/4/14

                                ערב יום השואה