כמו דקירה בתוך מרחב

כמו פרט נוגע ללב

כמו נעיצה בתשומת הלב

כמו פרט קטן שמיצר משמעות בתצלום

כך הפונקטום האישי שלי

זו החוויה הנצחית האישית במוחי

מסעיר, מרגש וגם מעצבן אותי

למה אני צריך אותו בכלל באישיותי

אני מציץ בנכדי ורואה כמה הוא טבעי

וכמה אצלי הכל הולך ומסתבך בתוכי

כי ביסוד התמונה הישנה שבי

יש את נקודת הפונקטום, האימג' שלי

זה היה שם מאז ראשיתי

הצילום הקדום של עיני אם, בילד התינוקי

זו הדקירה, הנעיצה המתעדת

את שהיה, ולא יחזור עוד לעולם

כמו דקירה כואבת בלב

כמו פצע שאינו מוכן להגליד

כך הפונקטום, הפרטי הממוקד שלי

שמשנה לי את העולם הפנימי

ונועץ – נקודת כאב בליבי

                                       יאיר פלגי   16.6.18

* פונקטום – נקודת נעיצה, רולאן בארת, "מחשבות על הצילום"

בעקבות הביקור במוזאון לוחמי הגטאות, פורום חוקרים.