בשנת 1967 היינו סטודנטים
בירושלים כשלפתע עלו רוחות מלחמה.
קח איתך מעיל אמרת לי בדאגה
באמצע הקיץ שאלתי – ולקחתי
בלילות סיני הקרים הייתי היחיד
עם מעיל וריח של בית במדבר
והיא – רק התחילה וכבר נגמרה
ואני בדרכי לחופשה
משכתי אותה איתי אל הכותל
למה שאלה מה קרה
כי כך צוותה נעמי שמר…
כשכתבה את ירושלים של …
שהתנגן בראשינו כל המלחמה
כשצעדנו דרך הרובע הארמני אל הכותל
שאלה לפתע מה הוא הריח הזה
זהו ריחו "המתוק" של המוות עניתי
כי אין רחמים בירושלים
עמדנו נפעמים מול הכותל
וכל מנגינות ירושלים שרקו
באוזנינו – ושער הרחמים
עדיין נעול בפנינו
יאיר פלגי 22.5.20
* יום ירושלים