הוֹ יֶלֶד, עִם עֶצֶב גָּדוֹל בָּעֵינַיִם

הַמַּבָּט הַזֶּה הָרְצִינִי לַשָּׁמַיִם

מַה הֵם רָזֵי הַכִּוּוּן וְקַו הָרָקִיעַ

אֶל הַכֹּבֶד הַזֶּה שֶׁלְּךָ, שָׁם פְּנִימָה

הַתְּמִימוּת הַזּוֹ בַּמַּבָּט הַיָּשִׁיר

וְהַחִיּוּךְ הַזֶּה שֶׁמְּסָרֵב לְהַפְשִׁיר

בָּאִים לְהַכְרִיז וְאַף לְהוֹדִיעַ

עַל זֶה שֶׁחָבוּי בּוֹ, שָׁם פְּנִימָה

וְחוּט מַחְשָׁבָה הַמְּהַלֵּךְ בּוֹ בַּלָּאט

וְהַנִּתּוּק הַזֶּה מִן הַחִיּוּךְ הַמֻּבְלָט

הֵם רַק קְצֵה הַנָּתִיב שֶׁאוּלַי מַצְבִּיעַ

עַל הַסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בּוֹ, שָׁם פְּנִימָה

וְחַיָּה, קוֹסֶמֶת לְלֵב יֶלֶד בּוֹדֵד

סוֹבֶבֶת תְּנוּעַת מַנְעוּל לֵב נוֹדֵד

נְתִיב הַסְּתָרִים לְפֶתַע הִבְקִיעָה

פָּרְמָה קֶשֶׁר עָלוּם בּוֹ, שָׁם פְּנִימָה

בַּעֲלַת קוֹל פַּעֲמוֹן וְעַיִן לוֹטֶפֶת

בְּיָדַיִם חַמּוֹת הַיֶּלֶד עוֹטֶפֶת

גִּלְּתָה אֶת מִשְׁעוֹל תֹּם הַכְּאֵב

הַמּוֹבִיל אֶל לֵב יֶלֶד קָטָן וְדוֹאֵב.

יאיר פלגי, 22.4.09

* ממרחק של שישים שנות אור ודור, אני מביט בעצמי ומתקשה להאמין שאני הוא הילד הזה.