אִם הַמִּקְרִיּוּת אָכֵן שׁוֹלֶטֶת בְּחַיֵּינוּ

אֲזַי –  לְכֻלָּנוּ יָכְלוּ לִהְיוֹת

חַיִּים אֲחֵרִים…

אֲבָל –  אִם "צֵרוּף הַמִּקְרִים"

הִיא רַק דַּרְכּוֹ הַצְּנוּעָה שֶׁל הָאֵל

לְהִשָּׁאֵר אָנוֹנִימִי

אֲזַי –  יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְחַיֵּינוּ הַנּוֹכְחִיִּים,

וְאֵין הֵם חַסְרֵי פֵּשֶׁר

וְצֵרוּף מִקְרִים אֱוִילִי

אֲזַי –    לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת לָנוּ חַיִּים אֲחֵרִים

וְגוֹרָלֵנוּ אָכֵן נִגְזַר אֵי שָׁם לְמַעְלָה

בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה וּבִלְתִּי מוּבֶנֶת לָאָדָם עַצְמוֹ

אִם כָּךְ

חַיֵּינוּ הֵם מְלֶאכֶת רִקְמָה, מֻרְכֶּבֶת וַעֲדִינָה

שֶׁל הִתְחַבְּרֻיּוֹת נְדִירוֹת וְשֶׁל "צֵרוּפֵי מִקְרִים"

אֲשֶׁר נִבְצָר מִבִּינָתֵנוּ לְהָבִין

מִכָּאן

שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִהְיוֹת לָנוּ חַיִּים אֲחֵרִים…

כֻּלָּנוּ נוֹלַדְנוּ וְנוֹעַדְנוּ לִחְיוֹת אֶת חַיֵּינוּ אֵלּוּ

וּלְהַגְשִׁים אֶת יִעוּדֵנוּ הַנִּסְתָּר

הָאֱלֹהִי

                                  יאיר פלגי, ינואר 2007