יֵשׁ לִי… אֵי שָׁם

פֶּרֶק זְמַן אָבוּד

זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֻכָּר לִי

זְמַן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי

שָׁם, הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת

שָׁם, הַדְּמָמָה מוֹלֶכֶת

שָׁם, לַזְּמַן אֵין מַמְלֶכֶת…

אֲבָל גַּם שָׁם הוּא קַיָּם

מְחוֹז יַלְדוּת רָחוֹק

רַק תְּמוּנוֹת וְרֵיחוֹת

מַבָּט אֵם, וְעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת

נִשָּׂאוֹת לַמֶּרְחָק

בִּמְחוֹז הַזְּמַן הָאָבוּד

הַתְּמוּנוֹת חוֹלְפוֹת בְּנַחַת

הַקּוֹלוֹת מְרֻחָקִים

וְהַזְּמַן נָע לְאִטּוֹ בְּמִקְצָבוֹ שֶׁלּוֹ

תִּינוֹק שׁוֹכֵב וּמַבִּיט בְּעֵינֵי אִמּוֹ

יָד מוּשֶׁטֶת מַזְמִינָה

צַעַד רִאשׁוֹן מְהַסֵּס

וְסָבִיב מִשְׁתָּאִים לִפְלִיאָה

חֶבֶל אֶרֶץ רָחוֹק

קוֹל אִמָּהִי מִתְנַגֵּן לְאִטּוֹ

יֶלֶד קָטָן מַזִּיל דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת

וְהַזְּמַן אוֹצֵר הַכֹּל בְּתוֹכוֹ

יֵשׁ לִי… אֵי שָׁם

מְחוֹז זְמַן יָשָׁן נוֹשָׁן

בּוֹ חֻקֵּי הַטֶּבַע עָצְרוּ מַהֲלָכָם

וְהַזְּמַן נָע בּוֹ לְאִטּוֹ…

בְּמִקְצָבוֹ…

שֶׁלּוֹ…

בְּנַחַת

                 יאיר פלגי, 29.12.05