אריה ידידי

נעמת לי מאוד ידידי אריה*

קל מאוד היה לחבב אותך

כי חום ואהבה קרנו ממך תמיד

ומעינך הבורקות, הציץ מבט מחייך

על עצמך, על החיים ועל העולם

כאריה בשער

צעיר ברוחך ואיש רוח עשיר ונבון

רק לתת לך משימה, יעד, מטרה

ואתה משיל בקלילות את גילך המתקדם

ומתגייס באומץ ובהתלהבות, כנער בתנועה,

כחלוץ נצחי – בשרות העם והמדינה

איש קיבוץ

ולוחם אמיץ על עקרונותיו המתפתחים ללא הרף

תמיד מוכן, תמיד ראשון, מגוייס כל כולך

אין תפקיד שהוא קשה או קטן עליך

ואין רעיון שאינך מוכן לבחון ולהתמודד איתו

כשמביטים בך אריה, ובמעשיך, קל להבין ולדמיין

כיצד צמחה לה התנועה הקיבוצית – כיש מאין

תלמיד חכם

אוטודידקט אמיתי

אדם מלא ידע כרימון, סקרן ונבון

סטודנט ומורה בו זמנית

תענוג היה לשוחח איתך

ולהיסחף בלהט השיחה הערה

צנוע ובישן

היה בך אריה, צרוף נדיר ויחודי

של פשטות ישירה בלי מחיצות ופוזות

יחד עם היותך מודע למרכזיות עמדתך

וכל זה מלווה בנועם וחן

ובחיוך מבויש כשל ילד תמים

אבדת לי ידיד יקר

צר לי על לכתך*

נוח בשלום באדמת קיבוצך, יקום

אריה

 איש יפה

                                            יאיר פלגי       27.10.01

 *שמואל ב', א', כו.