לפני הכתיבה קיימת השתוקקות למשהו, תחושות, רגשות, מחשבות… משהו שעוד אין לו שם ומילים… עוד לא נולד. לכן, הכתיבה האישית (בהבחנה מכתיבה מקצועית, אקדמית) נעשית למען עצמה. "עליך לכתוב את עצמך", לספר את עצמך, ליצור ולטפח את נפשך הפרטית.
הכתיבה היצירתית היא תהליך של היווצרות. היא נעשית בהווה, אבל צובעת מחדש ואף יוצרת מחדש את חוויות העבר. זו שכבה נוספת של חיים, של חיי הנפש של האדם, ואין ספק שהיא חוויה של לידה מחדש. הכותב את עברו… נולד מתוך הווה חדש.
תהליך הכתיבה מלווה בהתרגשות וסערה פנימית של כאב ותסכול, עד שנוצר היילוד החדש, מעין "היריון נפשי-רגשי" המוביל עד ללידה. תחילה נוצרים הרעיון, הגרעין, המילה והחוויה, שלאחר עיבודם הם בשלים לצאת לאור.
משנולד הכתוב, השיר, הוא קיים לעצמו, לבנה נוספת במבנה הנפשי של האדם.