אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ

לִנְדֹּד לַמֶּרְחַקִּים

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ

לְהַעְפִּיל אֶל הֶהָרִים

לֵךְ בְּעִקְבוֹת לֵב הַמִּשְׁעוֹל

מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַיְּעָרוֹת

אֶל מֶרְחֲבֵי הַנְּפָשׁוֹת

אֶל עֵמֶק הַמִּשְׁאָלוֹת

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ לַמֶּרְחַקִּים

מֵעֵבֶר לְרָאשֵׁי הֶהָרִים

כִּי הַתְּנַאי לַהִשְׁתּוֹקְקוּת

הוּא בַּהִתְבּוֹדְדוּת

שַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּכַפִּי

וְיָצָאתִי אֶל מֵרַחֲבֵי לִבִּי

לִמְצֹא אֶת שְׁבִיל הַזָּהָב

וְלָלֶכֶת לְאִבּוּד בִּשְׁבִיל הֶחָלָב

וְנַפְשִׁי,

לֹא מִיָּד מִתְמַסֶּרֶת

אַחַר כָּךְ מִתְעַנְיֶנֶת

מַיְשִׁירָה מַבָּט לְעֶבְרִי

וְשָׂמָה יָדָהּ בְּיָדִי

רְחָבִים מִשְׁעוֹלֵי לֵב הַיַּלְדוּת

וְנִפְתָּלוֹת וְקָשׁוֹת דַּרְכֵי הַמִּלּוּט

אַךְ בְּזִיק הַהִשְׁתּוֹקְקוּת

אֲנִי מַיְשִׁיר מַבָּט לַבְּדִידוּת

מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַיְּעָרוֹת

בְּמִשְׁעוֹלֵי שְׁבִיל הַנְּפָשׁוֹת

בֵּין תְּהוֹמוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת

נִתְגַּלָּה לִי זִיק הַחֲלוֹמוֹת

בֵּין מֶרְחֲבֵי אֵין קֵץ

בִּשְׁבִיל מְנַצְנֵץ

נִגְלֶה מֶרְחָב עָמֹק,

זִיק יַלְדוּת מָתוֹק

לְאִטִּי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְגַלֶּה

אֶת לֵב לִבִּי הַמְּעֻנֶּה

יאיר פלגי, 20.6.09