וירוס הקורונה העולמי והארצי ישראלי, יצר מציאות אנושית חדשה, המחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש, ולהתחיל להתנהג בהתאם למציאות שהשתנתה. משפט זה נכון לגבי כולנו, אולם הוא במיוחד מורכב ורגיש לגבי אנשים שהוירוס תקף אותם באופן אישי, והם נמצאים במסגרות טיפוליות למיניהן.

מתוך מבט מקרוב על מטופלים אלו, ניתן כבר לראות איפיונים נפשיים ההולכים ומתבהרים כאיפיונים אישיותיים, של החולה שהם בעצם נסיונות התמודדות אישית נפשית של המטופל עם המחלה שתקפה אותו.

הסגר, העוצר, הבידוד והבדידות יוצרים תגובות נפשיות לא פשוטות שמחייבות את הצוות הטיפולי להבין לא רק את הטיפול התרופתי והגופני, אלא גם את המרכיב הנפשי העולה ומתגלה אצל המטופל. כלומר למצב הגופני המורכב מתלווה גם מרכיב נפשי של חרדה ופחד ושניהם מחייבים התערבות של אנשי מקצוע מהתחום הנפשי, היודעים ומכירים היטב מנסיונם המקצועי להתמודד בכלים מקצועיים עם מרכיבים המאפיינים מצבי דיכאון לסוגיהם, ויודעים להגיב בהתאם למצב הנפשי המתגלה עתה.

בנוסף לאיפיוני הדיכאון ניתן להבחין לעיתים גם בחשיבה רודפנית, כלומר חשדנות, חוסר אמון, המנעות, הסגרות ואף האשמה של כל הסובבים את החולה והמנסים לעזור לו. אנו המטפלים פוגשים עתה, לא רק אדם חולה פיזית, אלה גם אדם הנמצא במשבר נפשי קשה, והזועק לעזרה נפשית.

לפתע גם אנשים צעירים יחסית, שמחשבות על מוות לרוב אינן מעסיקות אותם, מוצאים את עצמם מוצפים בחשיבה מוחשית שסופם ממש קרוב, והם עסוקים בחישוב קיצם הקרב.

על מערכת הבריאות לגייס במהרה, אנשי טיפול עם ידע ונסיון טיפולי מעמיק בתחום הטיפול הדינמי, והפסיכואנליטי, ולשלב אותם בהקדם במערכת הטיפולית, בכל המרכזים והמחלקות המטפלות כיום גם בחולי קורונה.  

דוגמאות להתערבות נפשית תומכת:

• שוחחתי השבוע עם אדם בן 50, פועל בניין שהוירוס והמחלה כה הפחידו אותו עד שהסתגר בביתו, חדל לעבוד, וחש עצמו חולה ומפוחד. קרובי המשפחה התגייסו לעזרתו, אולם הוא היה כה מאויים שלא יכול היה לחוש שהם רוצים את טובתו. לאחר שיחתו איתי הסכים לקחת את כדורי ההרגעה שנתן לו הרופא, ולחזור לעבודה. לאחר כמה ימים התקשר וסיפר שחש שחזר לעצמו בהדרגה. 
• אדם מבוגר מעל גיל 80 שחלה בקרונה ואושפז בבית החולים, לא רצה לפגוש את בנו שבא לבקרו, כי … היה בטוח שהוא הולך למות כל רגע, בעוד שמצבו כלל לא היה קשה, הצוות הרפואי והפסיגולוגי התערבו ועזרו לו להרגע ולהבין שאינו נוטה למות, וחשוב מאוד שישוחח עם בנו.לאחר שכנוע נעתר ופגש את הבן ומצבו השתפר מאוד.
• בחורה צעירה שחלתה בקרונה, חשה שעולמה חרב עליה, בגלל המחלה, הבידוד והבדידות. מחשבות על מותה הקרב העסיקו אותה כל העת. התרחקה מחברים וחשה שהם עזבו אותה, לא היתה מוכנה לקבל כל עזרה, ומחשבות המוות הציפו אותה, וזאת למרות שמצבה כלל לא היה מסוכן או קשה. לאחר זמן הצליחה ליצור קשר עם מטפל אישי ויחד מצאו דרך להחזיר לה את רצון החיים. סיפרה למטפל על הסבתא שלה, שעברה את השואה ורק בזכות כח רצון ואמונה בחיים שרדה את השואה וניצלה.

                                                                              ד"ר יאיר פלגי,  פיסיכולוג קליני בכיר