ד״ר יאיר פלגי – פסיכולוג בעפולה

Print Friendly, PDF & Email

 

 

לְפֶתַע,

54 שָׁנִים אַחֲרֵי…

מְחַפְּשִׂים שׁוּב אֶת  … Vedran

מִי?

נִשְׁמָע לִי שֵׁם מֻכָּר

אֲבָל קְצָת מוּזָר

מַדּוּעַ עַכְשָׁו?

בְּוַדַּאי אֵיזוֹ טָעוּת

הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן

שֶׁמִּישֶׁהוּ בִּכְלָל יוֹדֵעַ

שֶׁמִּישֶׁהוּ בִּכְלָל שׁוֹמֵעַ

שֵׁמוֹת מִנִּי אָז וְשָׁם

וּמְחַפֵּשׂ בְּאַרְצוֹת הַכָּאן וְהָעַכְשָׁו

 

אֲבָל, הֲרֵי אֲנִי הוּא "הַיֶּלֶד הַזֶּה"

אֲנִי Vedran

אוֹתִי מְחַפְּשִׂים

כְּאִלּוּ הָלַכְתִּי שׁוּב לְאִבּוּד

יֶלֶד גָּדוֹל בֶּן 54 "אֲבָל יֶלֶד",

כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת מְחַפְּשִׂים אוֹתִי

וַאֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָם

וְהַתִּקְוָה כְּבָר מִזְּמַן נָמוֹגָה

וְאִישׁ לֹא יְשַׂחֵק סְתָם כָּךְ בִּפְצָעִים יְשָׁנִים

 

אִישׁ אֵינוֹ מֵעֵז לִקְרֹא לִי בִּשְׁמִי הַיָּשָׁן

שֵׁם שֶׁכְּבָר חָל עָלָיו חֹק הַהִתְיַשְּׁנוּת

וְהוּא, כִּמְעַט "עֲבֵרָה פְּרָטִית"

עַל חֻקֵּי הַזְּמַן שֶׁל כָּאן וְעַכְשָׁו

הַמְּחַיְּבִים שֵׁמוֹת חֲדָשִׁים.

בִּכְלָל בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתִי

הֶחְלִיטוּ בִּשְׁבִילִי

הֵם יוֹדְעִים הַכֹּל.

מַה צָּרִיךְ יֶלֶד יָשָׁן

בְּאֶרֶץ חֲדָשָׁה

 

וּלְפֶתַע,

Vedran

זֶה שֵׁם שֶׁאֵינִי מַסְגִּיר אוֹתוֹ

אֶלָּא לַאֲנָשִׁים קְרוֹבִים מְאוֹד-מְאוֹד

זֶה שֵׁם פְּרָטִי וְסוֹדִי מְאוֹד

וְהוּא הַמַּפְתֵּחַ לְסוֹדוֹת יְשָׁנִים

לָכֵן מֻתָּר לִלְחֹשׁ אוֹתוֹ בִּלְבַד

הוּא הַסִּימָן הָאַחֲרוֹן

לְקִיּוּמִי הַקּוֹדֵם

 

לֹא יְאֻמַּן

לִי זֶה קוֹרֶה

פִּתְאוֹם, מִתּוֹךְ תְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה

לְלֹא כָּל סִבָּה הֶגְיוֹנִית לִי

מְחַפְּשִׂים שׁוּב,

יֶלֶד בְּשֵׁם Vedran

עַל גַּבֵּי עִתּוֹנוּת כְּתוּבָה וְרִשְׁמִית

 

לֹא,

זֶה לֹא יִתָּכֵן

שֶׁמַּשֶּׁהוּ, יָשָׁן מִשָּׁם

קָם לְפֶתַע לִתְחִיָּה

וּמְחַפֵּשׂ אוֹתִי כָּאן

 

הֲרֵי כֻּלָּם מֵתִים מְאוֹד

אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת תָּמִיד

אִישׁ לֹא יַפְתִּיעֵנִי

זֶה אָסוּר

אֲבָל אוּלַי בְּכָל זֹאת

נִסִּים הֲרֵי קוֹרִים

גַּם אֲנִי רוֹצֶה נֵס

נֵס קָטָן מִשֶּׁלִּי

 

אוּלַי אִמָּא שֶׁלִּי, לֹא!

אוּלַי אַבָּא שֶׁלִּי, לֹא יִתָּכֵן!

אֲבָל,

לְרֶגַע קָט

מֻתָּר לִי לְשַׂחֵק

לִפֹּל

לְתוֹךְ אַשְׁלָיָה מְתוּקָה זוֹ

לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים

לַחְשֹׁב

שֶׁבְּעֶצֶם הֵם חַיִּים לָהֶם שָׁם

וּמַמְשִׁיכִים לְחַפֵּשׂ אוֹתִי

לָעַד

עַד שֶׁיִּמְצְאוּ

 

וְאָז

כְּשֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתִי…

 

כַּמָּה חִבּוּקִים…

כַּמָּה נְשִׁיקוֹת…

כַּמָּה כְּמִיהוֹת עַתִּיקוֹת…

כַּמָּה אֲהָבוֹת יְשָׁנוֹת…

כַּמָּה פְּצָעִים יַגְלִידוּ…

כַּמָּה כְּאֵב יִתְפּוֹגֵג

כַּמָּה… כַּמָּה… כַּמָּ…ה….???????

יאיר פלגי, 5.11.2004

 

Scroll To Top