אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
Posts Tagged: שואה
לא לא אשא על כתפיי את גלימת הנוכלים גם אם היא מפתה ומבטיחה לא אשא אותה רוצחי היבשת וכל האנטישמים שלה איני רוצה, ואיני יכול לסלוח ולמחול לכם כי גלימותיכם מגועלות בדם יהודי […]
באנו להיפרד ממך דן שיפוני, דנקו הבית בקיבוץ הומה אנשים, משפחה, ילדים, נכדים וחברים שלך ושל תמי מפגש עצוב, אבל עם חיוך על הפנים הילדים בחוץ שיחקו כדורסל לכבודך ובבית, סיפרו זיכרונות ישנים עם געגוע […]
חלום הוא לרוב חידה שלא נפתרה ועתה אובדת במצולות השמש העולה וחלום שלא נפתר, אמרו חז"ל * הוא כמו מכתב שלא נפתח את מכתבי להורי לא כתבתי מעולם וגם לא שלחתי אותו בדואר נעלם […]
עוברות ומצטברות הדמעות עולות יותר בעונה זו של השנה השואה שתמיד הייתה שם ברקע, עתה מעוררת את העולם הפנימי מרבצו והדמעות עולות מעצמן חמות וכואבות תמיד שמרתי די בקלות את המרחק הנכון והמדויק […]
זהו מחנה המוות של משפחתי אבי וגם אימי, שניהם נרצחו שם ככול הנראה בידי שונאי אדם אוסטשים קרואטיים ראיתי את יד הזיכרון הענקית את פרח התקווה – שזועק מעלה עמדתי שם עם משפחתי שלי […]
בקושי פקחתי את עיני והנה, שני הורי … בטרם אמרתי את המילה אמא, והיא… בקושי עמדתי על רגלי והנה, הורי… ואחי ואחותי לאן פנו לא היו, ונעלמו היכן אתם הורי היכן […]
כמו דקירה בתוך מרחב כמו פרט נוגע ללב כמו נעיצה בתשומת הלב כמו פרט קטן שמיצר משמעות בתצלום כך הפונקטום האישי שלי זו החוויה הנצחית האישית במוחי מסעיר, מרגש וגם מעצבן אותי למה אני […]
ולפולנים עם שפל ומושפל עם טבול בדם יהודי עם שמעולם לא הודה באשמתו ומעולם לא טיהר עצמו מהרצח ולא הודה בשנאתו ליהודים שלו מדורי דורות לדיראון עולם לפולנים לא תהיה תקומה – לנצח אלא […]
בואי קפצי אמא, קפצי שלא תדעי לאן נוסעות הרכבות נוסעות ולא חוזרות בואי צאי אמי, קפצי שלא תראי שלא תשמעי לאן נוסעות הרכבות בלילות ברחי אמי, ברחי שלא תדעי, אמי ברחי כי מאוחר והצורר […]