מילים מילים הן באות מעצמן לאיטן כמו מתוך מבוע כמתוך מעיין הן באות לאיטן ומתישבות במקומן מילים של ילדות כמנגינה ערבה בהפתעה הן עולות מחייכות מנגנות ידידות מילים מילים בואו ידידות ומלאו בי אושר […]
שירים לאורך הנחל
שירים שנכתבו ונצברו לאורכו של נחל האסי
ראשנו על כתפנו במחשבות הם עטורים מקצות הארץ באנו הבאנו הרהורים פנו דרך לנו מחשבתנו כבר איתנו מילים יהפכו למעשים מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים מחשבתנו כבר איתנו הבשילו מעשים פנו דרך לנו […]
(ולזכר ילדותנו הקיבוצית המשותפת) בזו ילדותי השנייה, "הקיבוצית", כאחות וחברה קרובה היית לי נעמה, בקשר ילדות אוהב נקשרנו לכל החיים ומבטך המישיר והאוהב, "ידך המיובלת", ודיבורך ההחלטי, הלקוני והתמציתי מלווים אותי מאז ולתמיד בכל […]
מחשבות והרהורים בנושא 22.6.15 עבורי, הקיבוץ של ראשית שנות ה 50 היה הצלה ותקומה של ממש. מילד בודד, לשותף וחלק ממערכת שלמה, המספקת בבת אחת את כל מה שילד צריך, ולא היה לי. חום, אהבה, […]
חג הפסח מסמל את שמחת בני ישראל על יציאתם מעבדות לחירות. מכאן שניתן לומר: כדי להכיר תודה על החירות – עליך לאבד אותה תחילה. כדי להעריך את הבריאות – עליך להכיר את החולי. כדי […]
כפנתר שחור הוא מתגנב אל חדרי לבבי כל צעד וצעד מדוד וזהיר לקראתי אני רואה את עיניו הבורקות בחשכה כשני פנסי רכב מתקרבים ישירות אלי באפלה הוא זהיר ואיטי נראה ולא נראה נע לאיטו […]
פצעים קיבוציים הם קרעים חברתיים ארוכי זקן ושנים פצעי אוהב המה לכאורה, ולכן הם פצעים כואבים מאוד שאינם נשכחים, אינם מגלידים היטב, ונשארים פתוחים לעד פצעים קיבוציים עוברים מפה לאוזן מדוד לדור וכל […]
על מהות הכתיבה בחייו של אדם מקובל לחשוב שהכתיבה האישית באה לתעד או לסכם את מה שהיה, או מה שקרה לפני, לתעד את חוויותיו של האדם, ולא כך הוא, לדעתי! הכתיבה היא זו היוצרת בעצמה […]
קולות בי בלב עמוק פנימה ונפשי זה הבוקר הומייה מה לך נפשי כי השכמת כך לפתע צופיה ? הבוקר שומעת אני מנגינה נושנה וקולה המתוק מהדהד בי פנימה מנגינת הילדות מנגינת הזרות קולות […]
"שום דבר גרמני לא יכנס לעולם לביתי" כך נהגה סבתא שושנה לומר וסבא בנימין חזר וחיזק את דבריה: "לעולם ועד ולנצח נצחים" ובכל זאת עולמנו הלך והתמלא במוצרים גרמניים מכל עבר אבל על […]