ד״ר יאיר פלגי – פסיכולוג בעפולה

קיבוץ

  היום בו  ל' לבשה מכנסיים חגרה חגורה רחבת שוליים נעלי בוקרים גבוהות לרגליה ואש וברק מילאו את עיניה   היום בו  ל' לבשה מכנסיים להשיב לעצמה מלחמה אחת אפיים פורחת ומלאת שמחת נעורים וחן […]

שורשי נטועים עמוק באדמה זו, כאילו נוצקו כאן בעמק, לאורכו של זה הנחל, הזורם לו לאיטו בערוצו. אני זוכר את הבקרים בהם היינו בורחים מבית הילדים בכדי לזרוק חכה של ילדים, ולצוד איזה דגיג קטן. […]

( בעקבות כנס "50 שנה לשיח לוחמים", עין שמר, – כנס חוקרי הקיבוץ). והפעם, מבט אישי ופסיכולוגי על המחיר הנפשי של החיים בתוך מעגלי המלחמות של מדינת ישראל וחלקם של בני התנועה הקיבוצית בתוכו, אז […]

בסוף חודש יוני וחצי יולי, 2016 נסענו לביקור משפחתי בוורשדין וקרואטיה, ואחר המשכנו לווינה מבוא היוזמה הייתה של יובל, שהיה לו כנס מקצועי בזאגרב, אבל בהמשך זה הפך לפרויקט משפחתי, וכולנו היינו מגויסים. בשלב ההכנות לפני הנסיעה, […]

(ולזכר ילדותנו הקיבוצית המשותפת)   בזו ילדותי השנייה, "הקיבוצית", כאחות וחברה קרובה היית לי נעמה, בקשר ילדות אוהב נקשרנו לכל החיים ומבטך המישיר והאוהב, "ידך המיובלת", ודיבורך ההחלטי, הלקוני והתמציתי מלווים אותי מאז ולתמיד בכל […]

  מחשבות והרהורים בנושא   22.6.15                                                                                                                                    עבורי, הקיבוץ של ראשית שנות ה 50 היה הצלה ותקומה של ממש. מילד בודד, לשותף וחלק ממערכת שלמה, המספקת בבת אחת את כל מה שילד צריך, ולא היה לי. חום, אהבה, […]

  פצעים קיבוציים הם קרעים חברתיים ארוכי זקן ושנים פצעי אוהב המה לכאורה, ולכן הם פצעים כואבים מאוד שאינם נשכחים, אינם מגלידים היטב, ונשארים פתוחים לעד   פצעים קיבוציים עוברים מפה לאוזן מדוד לדור וכל […]

מלחמתי*

  "שום דבר גרמני לא יכנס לעולם לביתי" כך נהגה סבתא שושנה לומר וסבא בנימין חזר וחיזק את דבריה: "לעולם ועד ולנצח נצחים"   ובכל זאת עולמנו הלך והתמלא במוצרים גרמניים מכל עבר אבל על […]

חייתי ביניכם ואתכם מעל שישים שנה תחילה כמו צמח זר מארצות הקור והשואה עד הפכה תל עמל ביתי וחלק מנשמת אפי החמה   היום אני הולך לי שוב בדרכי העפר לא בשמחה, כי עם בכאב […]

Scroll To Top