למרות גילי המתקדם וגופי המזדקן ולמרות הזיכרון ההולך ונחלש לאיטו לעיתים נדמה לי שאני צעיר וגמיש כנער ויכול לעשות, ובלי קושי, את הקסמים הישנים של פעם למרות גילי המתקדם ושערי המתדלדל למרות הקמטים המצטברים […]
טיפול דינמי בגיל השלישי
עוברות ומצטברות הדמעות עולות יותר בעונה זו של השנה השואה שתמיד הייתה שם ברקע, עתה מעוררת את העולם הפנימי מרבצו והדמעות עולות מעצמן חמות וכואבות תמיד שמרתי די בקלות את המרחק הנכון והמדויק […]
הגיל – הולך ומשנה חושף ומגלה הגיל – מוסיף וגורע זורם ותוקע הגיל – מקרב ומרחיק פותח ומעיק הגיל – מפתיע ומחדש ואל האופק חורש הגיל – הוא ידיד וגם רע אך מסוכן וצולע […]
לזיכרון השואה אין תאריך תפוגה הוא נועד להיות נקודת ציון נצחית בחלל הזמן הקוסמי שלנו ושל האומות. ככול שחולף הזמן הכרזה זו מאוימת יותר ויותר על ידי מציאות חדשה שאינה מוכנה להשלים עם האמירה. פעם חשבתי […]
אושר, אהבה ותשוקה בנשואין, הם "חוזה אוטופי" בו אנו עושים ניסיון להשיג הכל יחד: אושר, אהבה ותשוקה בחיים המשותפים. כלומר יש בנו תקווה אוטופית שניתן להשיג בעסקת הנשואין המושלמת (האוטופית) את כל מטרותינו יחד. אולם […]
החרדה בימינו הולכת ותופסת מקום מאוד מרכזי במכלול ההפרעות הנפשיות. אין זה פלא כלל, אנו חיים בתקופה מאוד מורכבת וקשה, וכולנו חשופים ללחצים המופעלים עלינו על ידי טלוויזיה, רדיו, פרסומות, הפלאפונים, האינטרנט וכל יתר אמצעי […]
עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה 1996 ( ניתן למצוא אותה בספריה של האוניברסיטה) ד"ר יאיר פלגי ממצאי המחקר מאפשרים העמדת מודל תאורטי התפתחותי לגבי התנהגות אובדנית. לחצי חיים וטראומות מצטברות, המגבירים ומעלים את רמת […]
(סיפור על ארבע אימהות וילד – ) סדנקה, אווה, בלנקה ושושנה, ארבע אימהות שגידלו אותי כל אחת בתורה. סדנקה – אימי הביולוגית שגידלה אותי רק כחצי שנה כי נלקחה ונספתה בשואה, אווה – האמא שלי […]
בריאות נפשית בזקנה מוגדרת – כיכולת להתמודד עם המציאות המשתנה. משימה זו אינה פשוטה מאחר ופעמים רבות היא כוללת התמודדות עם מעבר מחיים עצמאיים ומספקים כמו עבודה, פעילות, חברה, ובריאות טובה, לחיים של חולשה […]
תחנות הרוח של המחשבות טוחנות כל השנים, ביום ובליל ללא מנוחה. לכל אחד מאתנו תחנה פרטית משלו, הפועלת על פי עקרונות ייחודיים. לעיתים התחנה מגלגלת רוח שטות, או "מחשבה שובבה" של הלילה. לעיתים זה הרהור […]