הזיכרון שלי הוא מכשיר עדין ורגיש ככול שאני לוחץ עליו יותר, כך הוא חומק ממני מהר אבל, ברגע שאני מרפה ממנו, וכאילו "מוותר" הוא חוזר בדרך פלא מהירה לפעולה ומעלה חיוך של ניצחון על […]
הרהורים ומחשבות
הרהורים ומחשבות סביב נושא השואה
ביקרנו את אחיו של זנזו * שחי בצפון יפן, וגידל "אגסי נאשי" * משובחים בטעם אלוהי כאשר נכנסנו לביתו, הסמוך לפרדס, פגשנו את אשתו שנעה אחורה על ברכיה, ונכדיו שישבו סביב שולחן קוטאצ'ו * […]
אמא אמא שלי רוחך ונשמתך עדיין רוחשות בתוכי אמא אמא שלי את בוערת בתוכי ושורפת בלילות את דמי ברדיואקטיביות המשרפות השואתי ובעשן המיתמר אל תוך ליבי אמא, את ניצבת לפני כעמוד האש במדבר […]
נמשך רק רגע קט אבל יסורי האהבה נמשכים לעד* רגע העונג האמיתי קצר הוא עד כאב וכל חיי אני מתגעגע לאותו ניצוץ קצר שלא ניתן לשחזרו עונג האהבה שלי אותו הבזק נדיר משאיר בי […]
באנו להיפרד ממך דן שיפוני, דנקו הבית בקיבוץ הומה אנשים, משפחה, ילדים, נכדים וחברים שלך ושל תמי מפגש עצוב, אבל עם חיוך על הפנים הילדים בחוץ שיחקו כדורסל לכבודך ובבית, סיפרו זיכרונות ישנים עם געגוע […]
בשנת 1967 היינו סטודנטים בירושלים כשלפתע עלו רוחות מלחמה. קח איתך מעיל אמרת לי בדאגה באמצע הקיץ שאלתי – ולקחתי בלילות סיני הקרים הייתי היחיד עם מעיל וריח של בית במדבר והיא – רק […]
כשאני מתעורר ועיני עדיין עצומות בראשי קודח חלום בוקר אחרון אבל, ברגע שרגלי נוגעת ברצפה כמו הבזק חשמלי של הארקה החלום מתפרק באחת לאדמה ונעלם – כלא היה יאיר פלגי 27.2.20
חלום הוא לרוב חידה שלא נפתרה ועתה אובדת במצולות השמש העולה וחלום שלא נפתר, אמרו חז"ל * הוא כמו מכתב שלא נפתח את מכתבי להורי לא כתבתי מעולם וגם לא שלחתי אותו בדואר נעלם […]
למרות גילי המתקדם וגופי המזדקן ולמרות הזיכרון ההולך ונחלש לאיטו לעיתים נדמה לי שאני צעיר וגמיש כנער ויכול לעשות, ובלי קושי, את הקסמים הישנים של פעם למרות גילי המתקדם ושערי המתדלדל למרות הקמטים המצטברים […]
עוברות ומצטברות הדמעות עולות יותר בעונה זו של השנה השואה שתמיד הייתה שם ברקע, עתה מעוררת את העולם הפנימי מרבצו והדמעות עולות מעצמן חמות וכואבות תמיד שמרתי די בקלות את המרחק הנכון והמדויק […]