ד״ר יאיר פלגי – פסיכולוג בעפולה

באנו להיפרד ממך דן שיפוני, דנקו הבית בקיבוץ הומה אנשים, משפחה, ילדים, נכדים וחברים שלך ושל תמי מפגש עצוב, אבל עם חיוך על הפנים הילדים בחוץ שיחקו כדורסל לכבודך ובבית, סיפרו זיכרונות ישנים עם געגוע […]

 בשנת 1967 היינו סטודנטים בירושלים כשלפתע עלו רוחות מלחמה. קח איתך מעיל אמרת לי בדאגה באמצע הקיץ שאלתי – ולקחתי   בלילות סיני הקרים הייתי היחיד עם מעיל וריח של בית במדבר והיא – רק […]

כשאני מתעורר ועיני עדיין עצומות בראשי קודח חלום בוקר אחרון   אבל, ברגע שרגלי נוגעת ברצפה כמו הבזק חשמלי של הארקה החלום מתפרק באחת לאדמה ונעלם – כלא היה                                       יאיר פלגי 27.2.20

חלום הוא לרוב חידה שלא נפתרה ועתה אובדת במצולות השמש העולה וחלום שלא נפתר, אמרו חז"ל * הוא כמו מכתב שלא נפתח   את מכתבי להורי לא כתבתי מעולם וגם לא שלחתי אותו בדואר נעלם […]

למרות גילי המתקדם וגופי המזדקן ולמרות הזיכרון ההולך ונחלש לאיטו לעיתים נדמה לי שאני צעיר וגמיש כנער ויכול לעשות, ובלי קושי, את הקסמים הישנים של פעם   למרות גילי המתקדם ושערי המתדלדל למרות הקמטים המצטברים […]

עוברות ומצטברות הדמעות עולות יותר בעונה זו של השנה   השואה שתמיד הייתה שם ברקע, עתה מעוררת את העולם הפנימי מרבצו והדמעות עולות מעצמן חמות וכואבות   תמיד שמרתי די בקלות את המרחק הנכון והמדויק […]

זאב בודד

זאב בודד מה יש לו בעולם מלבד בדידותו   אמנם מסביב לו יער עד ירוק וסבוך אבל הוא בודד בתוכו   אמנם ישנה להקת זאבים לה הוא שייך ואיתה נלחם אבל גם בתוכה הוא בודד […]

בקושי פקחתי את עיני והנה, שני הורי …   בטרם אמרתי את המילה אמא, והיא…   בקושי עמדתי על רגלי והנה, הורי…   ואחי ואחותי לאן פנו לא היו, ונעלמו   היכן אתם הורי היכן […]

הגיל

הגיל – הולך ומשנה חושף ומגלה הגיל – מוסיף וגורע זורם ותוקע הגיל – מקרב ומרחיק פותח ומעיק   הגיל – מפתיע ומחדש ואל האופק חורש הגיל – הוא ידיד וגם רע אך מסוכן וצולע […]

Scroll To Top