אֵינִי אָדָם דָּתִי

וְאֵינִי נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל

כָּל בֹּקֶר

וְאַף לֹא לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין

 

אוּלָם בִּכְתִיבָתִי

אֲנִי נוֹהֵג

לְשׂוֹחֵחַ עִם אֱלֹהַי בִּשְׁאֵלָה,

מִדֵּי פַּעַם

 

אֲנִי מְקַבֵּל אֶת קִיּוּמוֹ

כְּמוּבָן מֵאֵלָיו

וְרוֹאֶה בּוֹ בֶּן בְּרִית וְאַף

חָבֵר לְעִתִּים

 

אוּלָם לָרֹב…

אֲנִי בָּא אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת:

 

הֵיכָן הָיָה…?

וּמַדּוּעַ עָשָׂה…?

וְכֵיצַד לֹא שָׁמַר…?

הַאִם יָדַע… וְשָׁתַק?

 

שִׂיחוֹתַי עִם אֱלֹהַי

חֲשׁוּבוֹת לִי

וְעֶצֶם יְדִיעָתִי עַל קִיּוּמוֹ

חֲשׁוּבָה וּמְנַחֶמֶת

 

אוּלָם

אֵין הוּא יֵשׁוּת מַמָּשִׁית עֲבוּרִי

שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ לְטַפֵּל בָּהּ…

אוֹ לְרַצּוֹת אוֹתָהּ…

וּלְמַלֵּא אֶת מִצְווֹתֶיהָ…

לֹא וָלֹא!

 

אֲנִי זָקוּק לוֹ רַק כְּדֵי

לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ

בְּרָמָה פִילוֹסוֹפִית – מֻפְשֶׁטֶת

לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת

וְלֹא לְצַפּוֹת לְקַבֵּל מַעֲנֶה

 

הוּא כְּתֹבֶת לְהִתְיַחֲסוּת

הוּא תִּקְוָה לַטּוֹב

הוּא אֱמוּנָה בְּעָתִיד חִיּוּבִי יוֹתֵר

הוּא מָקוֹר לְאַכְזָבָה וּבָסִיס לְנֶחָמָה

בְּחֻלְשָׁתוֹ הוּא אֱנוֹשִׁי

וּבְכוֹחוֹ הוּא מַקְנֶה בִּטָּחוֹן

 

הוּא הָאָב הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה לִי

הוּא כְּאֵם רַחְמָנִיָּה הַמַּעֲנִיקָה חֹם

שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ בְּכָל הַיְּקוּם

הוּא אָחִי הַתְּאוֹם

הוּא חֵלֶק מִמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁאָבְדָה

 

הוּא כְּתֹבֶת לַכְּעָסִים

שֶׁאֵין לְמִי לְהַפְנוֹת

הוּא שֻׁתָּף מְצֻיָּן

שֶׁאֵינוֹ בָּא בִּטְעָנוֹת

אַךְ אֵלָיו נִתָּן לְהַפְנוֹת

אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת

 

הוּא הוּא

וַאֲנִי אֲנִי

וְיַחַד אָנוּ צֶוֶת

                         יאיר פלגי, 24.2.07

 * האדם הדתי – מתפלל לאלוהיו יום-יום…; החוזר בשאלה – מתפלל לאלוהיו אולם בשאלה…; והחילוני? – משוחח בשאלה… עם אלוהיו.