אֵי שָׁם

בִּזְמַן קָדוּם, בְּעִדָּן אַחֵר

וּבִמְצִיאוּת שׁוֹנָה וּמְשֻׁנָּה

הָיוּ לִי חַיִּים אֲחֵרִים

אֵי שָׁם

בְּחַיִּים אֲחֵרִים שֶׁל אָז

בִּזְמַן רִאשׁוֹנִי וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כָּאן

הָיִיתִי חֵלֶק מִמִּשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה

אֵי שָׁם

בִּפְּלָנֶטָה אַרְכָאִית

בְּאִי – שֶׁל שׁוֹאָה

הָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אִמָּא אַחַת אוֹהֶבֶת

אֵי שָׁם

בְּאֶרֶץ מוּזָרָה זוֹ

הָיִיתִי תִּינוֹק שֶׁל אַבָּא אֶחָד

שֶׁנָּמוֹג בַּעֲרָפֶל שׁוֹאָתִי

הֵיכָן הִיא אוֹתָהּ אֶרֶץ

הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ זְמַן

הֵיכָן הֵם אוֹתָם הוֹרִים

הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ יֶלֶד

אֵי שָׁם – שָׁם

בִּזְמַן אָבוּד בַּיְּקוּם

מְרַחֵף לוֹ לְבַד וּבוֹדֵד

יֶלֶד אֶחָד מְאוֹד רָעֵב

                            יאיר פלגי, 9.8.08