תגובה לשירו של לודוויג ווימר

Print Friendly, PDF & Email

 

"ואל כן הסתתר אלוהים, נחבא אל תוך הבלתי נראה

ושתק ושתק… כאשר בכו ילדי גטו וורשה ואושוויץ."

 לא!

לא, ידידי לודוויג!

הוא לא בחן את האדם

ואף לא את חרותו, בשתיקתו.

זה פרוש קל ואלגנטי מידי,

הוא פשוט התגלה בכל חולשתו!

 כן,

האל הגדול, הרחום, ורב החסד,

האל הנורא, החנון וארך האפיים

היה חסר אונים.

לא היו לו מילים,

הוא שתק מבושה!

 הוא שתק כי בוש במעשיו,

הרי בצלמו ובדמותו ברא את האדם

והנה הגולם קם על יוצרו.

 אלוהים הסתיר את פניו ושתק

כי כל הארץ ראתה את מעשי בניו.

הוא לא השמיע את קולו

כי לא היו לו יותר מילים.

לא חירות האדם הוא יצר, אלא הרס ורצח מתוכנן.

 כן,

הוא סבל, כי רבים נואשו ואף קללו את שמו.

אבל סבלו לא היה עד אין קץ,

ולא ניתן להשוותו לסבלו של ילד יהודי אחד

בגטו ורשה או באושוויץ!

 לא,

לא ידידי לודוויג,

אל תסתתר מאחורי שיח קוצני,

עמוד מול אש הלהבה – באומץ

וקבל את חולשתו ובושתו של האל.

כי אף הוא, רק שתק ושתק…

                                                         יאיר פלגי,   20.1.96

 

 

ד"ר יאיר פלגי, פסיכולוג קליני בכיר. קליניקה פרטית בעפולה, רחוב חבצלת 7ב , עפולה, מיקוד 1839669 טל' 050-7577568

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *