הזיכרון האנושי – מחשבות

Print Friendly, PDF & Email

המכשיר האנושי המכונה זיכרון, הוא כלי חשוב ביותר בחיינו. הוא משמש אותנו כל הזמן, כל חיינו, אבל הבנת דרך פעולתו אינה פשוטה, ופעמים רבות הוא מתעתע בנו.

למשל, ככול שאתה מתאמץ יותר לזכור דבר מה, כך הזיכרון לא מסיע לך ולא בא לעזרתך. אבל ברגע שאתה מרפה ממנו, כאילו "מוותר לו", הוא מיד קופץ ומזכיר לך את יכולותיו המופלאות. כלומר אין הוא מכשיר פשוט העומד תמיד בידינו, יש לו חוקים משלו, והם לא כתובים בספר. הוא מתעצב במהלך החיים, והולך ונחלש ככול שאנחנו מזדקנים.

הזיכרון, גם שונה מאדם לאדם, יש רבים שהזיכרון שלהם ממש משובח, ולעומתם, בני אדם שזיכרונם חלש תמיד. ידוע הוא שניתן לפתח את הזיכרון, וככול שאתה מתאמן לזכור דברים, הזיכרון מתפתח.

יש תחומים בהם הזיכרון טוב, ותחומים אחרים, בהם האדם אינו חש בטוח בזיכרון שלו. בכל מקרה ,זהו מכשיר חשוב מאוד לתפקוד האנושי, וככול שהאדם זוכה בזיכרון משובח יותר, כך הוא יפיק ממנו יותר טובות הנאה, ויצליח יותר בחיים. למשל התחום הלימודי האקדמי, בנוי ברובו על זיכרון משובח, ככול שאתה בעל זיכרון טוב יותר, תהיה תלמיד טוב יותר.

אבל יש לזיכרון גם אספקט קשה וכואב. אדם שעבר חוויות קשות טראומטיות, למשל, עלול לסבול כל חייו מזיכרונות רודפים, שאינם מרפים ממנו, ומייסרים אותו ביום ובלילה, ופוגעים קשה באיכות חיו. זיכרונות טראומטיים לרוב חקוקים היטב בראשינו, ואינם מניחים לאדם, לעומת זאת זיכרונות טובים נוטים להשכיח את הרעים עם הזמן.

יש המחלקים את הזיכרון לחלקים שונים. זיכרון לטווח קצר, לעומת זיכרון לטווח ארוך. יש הטוענים שאילו הם שני מנגנונים שונים הפועלים שונה במהלך חיינו. כך נהוג לומר שאדם מבוגר אינו זוכר את המציאות הנוכחית שלו, לעומת זאת זיכרונות ישנים שמורים אצלו היטב. הוא יכול לחזור ולספר אירועים ישנים היטב, לעומת זאת יתקשה לזכור היכן הניח את המפתחות שהיו בידו לפני רגע.

תחום החלימה גם הוא קשור לזיכרון. יש הזוכרים היטב את חלומם, ואחרים אינם זוכרים את חלומם כלל. המיטיבים לזכור, יכולים לספר את החלום בפרטי פרטים, לעומתם אחרים יאמרו, "חלמתי הלילה, אבל איני זוכר דבר". בעזרת אימון ניתן לפתח את הזיכרון ולשבחו, אבל הדבר תלוי במוטיבציה של האדם, וביכולתו לתרגל את עצמו.

ועתה, לגבי עצמי, והזיכרון האישי שלי, היום בגילי המתקדם.

אני לרוב בא בטענות קשות לזיכרון שלי היום, בגדול הוא עושה בי כרצונו, לעיתים הוא טוב, ואף מצוין, ולעיתים אני חש שהוא משחק בי כרצונו. קשה מאוד לקבל את העובדה שהזיכרון שלי היום אינו טוב כפי שהיה, לעיתים יש לי הרגשה של "בגידת הזיכרון" , (כמו בגידת הגוף וכו'). תחושה זו מעלה בי כעס גדול על עצמי, ומזכירה לי את חולשות הגיל והגוף. תחושה שמעוררת פלצות לגבי המחשבה שהנה מתקרב היום ולא אזכור מי אני בכלל. ולעיתים אני ממש מופתע מזיכרונות שעלו לפתע מן העבר הרחוק שלי, או מחלום שזכרתי עם בוקר בפרטי פרטים. קיים בי רצון לעיתים, לאסוף את כל הזיכרונות שלי לקובץ לפני שייעלמו לחלוטין, אבל עם בוקר אני מגרש את המחשבה הזו. אבל יש לומר שלעיתים אני שמח ממש כאשר זיכרון רחוק קופץ לפתע למודעתי. אני משתדל מאוד לא לומר "לא זוכר", אבל לא תמיד הדבר עולה בידי. זיכרונות הילדות המוקדמת שלי, מהכפר, לא קיימים כלל אצלי, כנראה בגלל גילי הצעיר. ידוע שזיכרונות עד גיל 4 לרוב נעלמים, ונשארים כתחושות כלליות.

לעומת זאת זיכרונות מגיל 5 – 6 קיימים אצלי, באופן מקוטע. זיכרונות מראשית הגעתי לקיבוץ בגיל זה, רשומים אצלי כאפיזודות. דודה בלנקה הביאה אותי לקיבוץ וחזרה לירושלים, חשתי מאוד בודד וזר, וללא שפה. הייתי עושה לעצמי כל מיני סימנים, וניסיונות כתיבה, כדי לזכור אירועים ולספר לה כאשר תגיע לביקור. כאילו שתבין כמה קשה לי ותציל אותי. אבל בזכות יכולת הסתגלות טובה, וחברות שרכשתי, התחלתי להרגיש יותר טוב. למדתי מהר מאוד לדבר עברית והשתלבתי היטב. בזכות דמות המפתח הגננת-מורה חיה, שלקחה אותי תחת חסותה מן ההתחלה, והתפעלה מכל דבר קטן שהצלחתי בו, ציור, כתיבה, חברות, ולימדה אותי לשחרר את הסגירות שלי, התחלתי לפרוח. אלה כבר זיכרונות טובים שהולכים איתי עד היום.

מהר מאוד סיגלתי לעצמי התנהגות של ילד קיבוץ, וכאשר רבתי עם מכר שלא מן הקיבוץ, והוא אמר לי שאני "קיבוצניק שחצן", חייכתי לעצמי כמנצח.

                                                                        יאיר פלגי  5.6.21

 

.

ד"ר יאיר פלגי, פסיכולוג קליני בכיר. קליניקה פרטית בעפולה, רחוב חבצלת 7ב , עפולה, מיקוד 1839669 טל' 050-7577568