הכיצד השנים מלמדות?
וכיצד הימים אינם יודעים?
מה הוא שחר ופשר העניין
האם אכן הזקנה עושה אותנו יותר חכמים
האם השנים באמת מוסיפות לנו חכמה ודעת
או שמה זו אשליה מקובלת ונעים לשחק בה
מקובל ליחס לזקני העדה חכמה ודעת
כאילו ניסיון החיים המצטבר יוצר גם חכמה חדשה
אבל אולי זו רק הכללה נחמדה ורחבה מדי
אבל
המעניין באמת – מדוע הימים אינם יודעים
האם תוך היותנו חיים את חיינו, אנו מאבדים
את היכולת לראות ולהבין את עצמנו תוך הביצוע
להשקיף על עצמינו וחיינו המתהווים
תוך עשייה שוטפת – הוא דבר בלתי אפשרי
זה כאילו לעשות, ולהפנים את העשייה המתהווה בו זמנית
לכן ככול הנראה הימים לא יודעים
ואנו את עצמינו לא רואים
אלא רק השנים צוברות את המבטים
אותו מבט מלמד היוצר את החיים בשלמותם
אותה תבונה מופלאה נצברת ונרכשת בדיעבד
המאפשרת לנו באחריתנו להבין את הראשית
יאיר פלגי 13.11.11
* בעקבות וולדו רלף אמרסון – סופר, פילוסוף ומשורר אמריקאי, חי במאה ה 19 בארה"ב