בקושי
פקחתי את עיני
והנה, שני הורי …
בטרם
אמרתי את המילה
אמא, והיא…
בקושי
עמדתי על רגלי
והנה, הורי…
ואחי ואחותי
לאן פנו
לא היו, ונעלמו
היכן אתם הורי
היכן ינקותי, היכן משפחתי
המלחמה "לקחה" אותם …
ורק אני עדין כאן
והנה, כבמטה קסמים פלאי
נקבצו להם כולם – הורי, והורי מהכפר, ודודיי מן העיר
שושנה ובנימין, וגם מיכל והבנים
כולם, באו ונקבצו אלי כי הם כולם יחד
הם כהורי – מני אז, ועד עולם
יאיר פלגי 28.2.19
*הרהורי בוקר חורפי – בחבצלת